חדשות
מחקר חדש שנערך על ידי הביטוח הלאומי, בשיתוף עם בנק ישראל והאוניברסיטה העברית, חושף נתונים מדאיגים על אי-מימוש הזכויות הכלכליות של משפחות בישראל במסגרת תוכנית "חיסכון לכל ילד".
התוכנית, שהושקה בינואר 2017, מאפשרת לכל הורה להכפיל את ההפקדה החודשית שמבצעת המדינה לחשבון חיסכון על שם הילד – אך רוב ההורים פשוט לא עושים זאת. מתוך למעלה מ-2.3 מיליון ילדים בגילי חצי שנה ועד 15, רק 62% מההורים היהודים הלא חרדים בחרו להכפיל את הסכום. בציבור החרדי הנתון יורד ל-39%, ובחברה הערבית – לצניחה דרמטית של 23% בלבד.
הילד הראשון זוכה ליחס מועדף: 64% מההורים היהודים הלא חרדים מכפילים את החיסכון עבורו, לעומת 60.9% בלבד עבור ילד שני או שלישי. גם פערים מגדריים בולטים במחקר: בחברה החרדית הורים נוטים לחסוך יותר לבנות, בעוד שבחברה הערבית בנים נהנים מיתרון מובהק.
הורים עם הכנסה גבוהה מהעבודה, השכלה אקדמית ומעמד סוציו-אקונומי גבוה נוטים יותר להוסיף את הסכום הנוסף לחיסכון ילדיהם. להפתעת החוקרים, במשפחות המקבלות קצבאות כמו הבטחת הכנסה ודמי אבטלה – שיעור ההכפלה דווקא גבוה יותר.
ניצה קסיר, סמנכ"לית מחקר בביטוח הלאומי, אמרה: "פערי החיסכון משקפים הבדלים תרבותיים, כלכליים וציפיות מגדריות. חינוך פיננסי והעלאת מודעות, במיוחד בחברה הערבית ובקרב אוכלוסיות מוחלשות, יכולים לשנות את פני החברה הישראלית בעתיד ולהוביל לשוויון תעסוקתי והזדמנויות טובות יותר לנשים".
חיסכון לכל ילד הוא לא רק תכנית כלכלית – הוא חלון הזדמנויות שמאות אלפי משפחות בישראל עדיין לא פתחו מספיק. מדיניות ממשלתית ממוקדת, בדגש על נגישות וחינוך פיננסי, עשויה לשנות את התמונה ולדאוג לעתיד בטוח ושוויוני יותר לילדי המדינה.