רחוב בניו יורק על שם החלל החטוף עומר נאוטרה הי"ד: "להביא את כולם הביתה – לפני פסח"

ברחוב שקט בלב לונג איילנד, ניו יורק – התכנסה קהילה שלמה, יהודים ואמריקנים, כדי לחלוק כבוד ללוחם שיצא ממנה – ולא שב. בטקס מרגש במיוחד בעיר פליינוויו, נחנך השבוע רחוב חדש שיישא מעתה את שמו של סרן עומר נאוטרה הי"ד – לוחם צה"ל שנפל בקרב קשה מול מחבלי חמאס, וגופתו מוחזקת עד היום בידי הארגון ברצועת עזה.

הרחוב, שייקרא מעתה Captain Omer Neutra Way, איננו עוד שלט עירוני – אלא סמל לאומי. זיכרון חי עבור מי שבחר לוותר על חיים שקטים בארצות הברית, לטובת שירות משמעותי בצה"ל, כלוחם וכמפקד בגדוד 77.

משפחה אחת – כאב אחד
בין הנוכחים בטקס היו הוריו של עומר – רונן ואורנה, ואחיו דניאל, יחד עם הוריו של החייל החטוף עידן אלכסנדר. שתי המשפחות ניצבות יחד בחזית הכאב והתקווה, כשכל אחת מהן מחזיקה בסיפור שונה אך דומה – בנים שגדלו מעבר לים, עלו לארץ מתוך ציונות טהורה, ונפלו קורבן לאכזריות הטרור.

דבריו של רונן, אביו של עומר, הדהדו באוויר הצונן של ניו יורק כשהוא פנה ישירות לממשלת ישראל ולמנהיגיה:
"זו קריאה מהלב – לאחד כוחות עם הבית הלבן, להשלים את העסקה – ולהחזיר את כולם הביתה לפני חג הפסח. זו לא רק משאלת לב – זו חובה יהודית, מוסרית וציונית."

אורנה, האם, הדגישה את הקשר העמוק בין בנה עומר לעידן אלכסנדר, שניהם "חיילים בודדים" שהתגייסו ליחידות קרביות ונתנו את נפשם על עם ישראל. היא ביקשה להפריד את מסך השתיקה: "עומר חייב לחזור לקבר ישראל, ועידן חייב לחזור לחיים. אל תשכחו אותם".

מגדלור של זיכרון בלב הגולה
עומר נאוטרה הי"ד נלחם בגבורה בקיבוץ ניר עוז ביום בו נפתחה מתקפת הדמים של 7 באוקטובר. במשך חודשים ארוכים היה נחשב נעדר, עד אשר נמסר ב-2 בדצמבר 2024 כי נהרג באותו בוקר של הקרב. הרב הצבאי הראשי קבע את מותו על סמך מידע מודיעיני וממצאים מהימנים, אך גופתו טרם הושבה לישראל.

רחוב על שמו – בעיר בה גדל, משחקים ילדים ולומדים תלמידים – הוא תזכורת חיה למורשתו. לא מדובר רק בשלט, אלא בהכרזה קהילתית: עומר חי בזיכרון הציבור, והמאבק להשבתו, כמו גם שאר החטופים – עוד לא תם.

מבט לעתיד: גיבורים שלא שוכחים
היוזמה לקרוא רחוב על שמו של עומר לא נולדה ביום. זהו תוצר של מאבק, תודעה ורגש עמוק – מצד המשפחה, חברים, אנשי הקהילה המקומית, וגם גורמים מדיניים המעורבים בנושא. דווקא מהמרחק שבין ניו יורק לירושלים – עולה קריאה צלולה: עם ישראל אינו מוותר על בניו.

המאבק להשבת החטופים – החיים והנופלים – ממשיך להתנהל. אולי אין מחוות המספקות נחמה שלמה, אבל רחוב אחד בניו יורק מהווה סמל קטן, אך עמוק, לתודעה שלא שוכחת וללב שאינו שוקט.