בג"ץ הדחת ראש השב"כ: נשיא ביהמ"ש תומך באישור המהלך בוועדה למינוי בכירים

בבית המשפט העליון נפתח הבוקר (שלישי) דיון בשמונה עתירות שונות שהוגשו נגד החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ, רונן בר, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי איבד את אמונו בו.

על פי החוק, לראש הממשלה ולממשלה שמורה הסמכות להביא לסיום כהונתו של ראש השירות, מבלי לפרט מהם הנסיבות המדויקות שבהן ניתן לעשות כן. אך במשפט המנהלי נהוג שבית המשפט העליון יכול לבחון האם השימוש בסמכות הזאת נעשה כראוי, או שמא נפל בו פגם מהותי, כמו שיקולים זרים או חוסר סבירות קיצוני.

בדיון עצמו נטען מטעם הממשלה כי ההחלטה התקבלה כדין, תוך שימוש מלא בסמכויות החוקיות הנתונות לה. העותרים, מנגד, טוענים כי מאחורי המהלך עומדים שיקולים שאינם מקצועיים, וכי הדחת ראש שב"כ מכהן באופן כזה עלולה לפגוע באמון הציבור במערכת הביטחון.

בין הנוכחים באולם גם בכירים לשעבר במוסד ובשב"כ, אנשי ביטחון בדימוס, ואף הורים שכולים. איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל שנפל בעזה, התפרץ בזעם לעבר תומכיו של בר, וטען כי "הידיים שלו מגואלות בדם ילדינו". בעקבות הדברים, הוצא בונצל מהאולם, מה שהוביל לתגובה קולנית מצד ח"כ טלי גוטליב, שתקפה את השופטים על ההחלטה והוחרשה לבסוף על ידי נשיא העליון, השופט יצחק עמית.

השופט עמית עצמו הגדיר את האירוע "חסר תקדים", וביקש לקיים את הדיון כאילו כבר הוצא צו על תנאי – דבר שיאפשר לבית המשפט לדון במהות העתירות כבר כעת ולפסוק, מבלי להיכנס לפרוצדורה הארוכה הרגילה. הצדדים הסכימו, וכעת הכדור נמצא בידיהם של שופטי בג"ץ.

עו"ד ציון אמיר, המייצג את עמדת הממשלה, הדגיש כי מדובר בסמכות מובהקת של הרשות המבצעת, ואמר כי החלטת הפיטורין התקבלה פה אחד. השופט נעם סולברג העיר כי השאלה העומדת על הפרק איננה עצם הסמכות, אלא האופן שבו הופעלה.

בין אם תתקבל העתירה ובין אם תידחה, הפסיקה הקרובה עשויה להפוך לאבן דרך בזירה הציבורית והמשפטית – ולהשפיע על האיזון הרגיש בין הדרג המדיני לבין ראשי מערכת הביטחון במדינת ישראל.