השופט סולברג: מדוע ראש השב"כ לא הגיע לדיון הדחתו?

בית המשפט העליון החל היום (שלישי) לדון בשמונה עתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לסיים את כהונתו של ראש השב"כ רונן בר. הדיון התקיים בהרכב מורחב של נשיא העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז, ושודר בשידור חי עד שנקטע בשל מהומות.

בלב המחלוקת: שאלת החובה להציג את ההחלטה בפני הוועדה למינויים בכירים. עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, גורסת כי יש להחיל על ההליך את כללי המשפט המינהלי, לרבות חובת שימוע והבאת ההחלטה בפני הוועדה. הנשיא עמית קיבל את עמדתה ואמר בדיון: "פרשנות היועמ"שית בנוגע לחובת הממשלה להביא את פיטורי בר בפני הוועדה למינוי בכירים היא הפרשנות הנכונה, ולא הפרשנות של מזכיר הממשלה".

עו"ד ינון סרטל, שייצג את הממשלה יחד עם עו"ד ציון אמיר, טען: "דווקא בגלל שמדובר במשרות שהן בליבת העשייה של הממשלה ואחריותה, אנחנו נותיר את האחריות ואת הסמכות בידי הממשלה. אם הממשלה איבדה אמון בראש השב"כ, היא לא צריכה להביא את העניין לוועדה המייעצת". עמית השיב: "על זה אומרים 'הפוך גוטה' - דווקא בשביל זה נקבע מנגנון מיוחד".

עו"ד ענר הלמן, שייצג את היועמ"שית, הדגיש: "כולם יודעים שבשב"כ נעשה שימוש לצרכים מפלגתיים בשנות ה-50. לכן הוכנסו הוראות בדבר ממלכתיות לחוק השב"כ. זה חשש אינהרנטי. בשל כך צריך רשות עצמאית שתגיד 'לא, את זה אתם לא עושים'". הוא הוסיף כי ראש השב"כ "צריך לדעת שזה לא יגרום לחוסר אמון" או "משבר אמון".

השופט סולברג הביע ספק באשר לתשתית העובדתית בעתירות ואמר כי היה רוצה לשמוע את בר עצמו. הלמן השיב: "בר יכול להגיע לדיון בדלתיים סגורות ולהציג מסמכים".

לאחר הפסקה של כשעה, הדיון חודש. עמית הבהיר לעו"ד אמיר: "אנחנו לא עוסקים ב-7 באוקטובר, אלא בשאלה המצומצמת. זה לא דיון פוליטי. מדוע? כי החוק היחיד במדינה שכתוב בו 'ממלכתי' זה חוק השב"כ". אמיר השיב: "אותו ראש שב"כ מרד בממלכתיות. אני לא טוען טיעון פוליטי. מה ממלכתי להאשים את ראש הממשלה במניעים פסולים?".

השופט סולברג ביקש לדעת כיצד יש לפטר ראש שב"כ. עו"ד אמיר השיב: "הממשלה צריכה להציג תשתית מסוימת שעליה מבוסס חוסר האמון, לשמוע את עמדת היועצת המשפטית לממשלה שהייתה נוכחת בדיון". ברק-ארז שאלה: "בשימוע כאשר יש טענות על תפקוד בביצוע, יש עובדות שצריך להגיב עליהן". לדבריה: "אנחנו חוזרים לשנות ה-50, לתשתית של שלטון החוק. ברור שיש לממשלה סמכות, אבל היא צריכה להיות מבוססת על תשתית עובדתית שהובאה לידיעת מי שאמור להתייחס לדברים, ואז הממשלה תקבל החלטה".

אמיר השיב: "גברתי מציעה הליך של שווייץ. אם תבטלו את ההחלטה - אני רואה בזה סכנה לדמוקרטיה. ההחלטה שלכם, לא במכוון, תפגע בסדרי משטר תקין במובן המעשי".

השופט עמית העיר: "אנחנו לא נתקלנו בהפסקת כהונה של אחד משבעת המופלאים. לא היה דבר כזה. אם מחר בנק ישראל יחליט שהוא לא מוריד את הריבית, והממשלה ממש רוצה - זה יוצר חוסר אמון".

אמיר טען: "פרוצדורה-פרוצדורה. כתוב בכללי המשפט המינהלי שימוע. אי-אפשר לקדש את הפרוצדורה שביטחון המדינה יישרף". ברק-ארז הגיבה: "זה להבטיח את רצינות ההליך".

בהמשך טען אמיר: "החלטת הממשלה מתקבלת על רקע מלחמה גדולה. מה זה 'חוסר אמון'? זה אומר שאני לא בוטח בך ברמה המקצועית, בהתאמתך לתפקיד, ביכולות שלך לבצע את המשימות, שתיתן לנו הערכות מודיעיניות. רונן בר אמר שהוא נכשל".

סולברג העיר כי הטענה "יש סמכות ואין אמון" אינה מהות הדיון. אמיר השיב: "רונן בר לא עתר. המכתבים האלה כקליפת השום. תגיש עתירה ותעמוד מאחורי הדברים. הנקודה הזאת לא שפיטה". ברק-ארז הדגישה: "אנחנו בביקורת על ההליך ולא על שיקול-הדעת".

אמיר הזהיר כי אם בג"ץ יתערב, האחריות על השב"כ תעבור לבית המשפט. עמית השיב: "אנחנו גם נהיה אחראים להצלחות של השב"כ? אני מבין שעד עכשיו אנחנו אחראים לכישלון של השב"כ. זה להלך אימים על בית המשפט. מה שאדוני אומר מנוגד למה שאנחנו עושים כל יום בבית המשפט. אני דוחה את ההערה שבית המשפט לוקח על עצמו את האחריות".

במהלך הדיון התפרץ האב השכול איציק בונצל, שקרא: "הדמים של הבנים שלנו זועקים, איך אפשר בכלל שימוע? תראו מה קורה במדינת ישראל. אני זועק לרגש של אדוני. האיש אומר בעצמו - כשלתי ב-7 באוקטובר. אדם שלקח אחריות, בית המשפט צריך להגיד לו - אנחנו לא דנים בשימוע. איך אתם מאפשרים לאדם כזה לנהל את השב"כ?". סולברג ענה: "הזעקה נשמעת, והכאב נוקב".

בעקבות האירועים הורה הנשיא עמית להוציא את הקהל ולהמשיך את הדיון ללא נוכחות ציבורית. הוא אמר: "לא ניתן להקל ראש במה שקרה כאן. שלטון החוק והדמוקרטיה מחייבים שבית המשפט יוכל לקיים דיון ללא מורא".

בהמשך, גם ח"כ טלי גוטליב התפרצה לדיון וסירבה להתפנות עד שהוצאה על ידי המאבטחים. עמית אמר: "זה שערורייתי שהרשות המחוקקת לא מאפשרת לרשות השופטת לעשות את עבודתה".

בעתירות נטען כי ההחלטה לפטר את בר התקבלה ממניעים זרים, בשל חקירות השב"כ נגד יועצי ראש הממשלה בפרשת קאטרגייט. לטענת העותרים, יש ניסיון להחליף את בר באדם שיהיה נוח יותר לשלטון.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי ההחלטה "פגומה מיסודה, נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו ותוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון". לדבריה, ההחלטה יוצרת תקדים מסוכן ו"השלכות חמורות על עצמאות השב"כ ותפקודו בעתיד".

בהודעתו טען בר: "אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק". לדבריו, ההליך נעשה בחופזה ודווקא בעת רגישות ביטחונית.

בתגובת הממשלה נכתב: "כפיית המשך כהונתו אינה מתקבלת על הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם הסמכויות הנתונות לממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית אשר אמונה על ביטחון המדינה ואזרחיה. כל יום או לילה נוספים במצב זה עלולים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה ובשלום אזרחיה וחייליה. מכאן הדחיפות בביצוע המהלך".