אילוסטרציה (צילום: Mangostar/shutterstock)
יהדות
עשה ניתוח לייזר להסרת משקפיים – יברך הגומל?
דיון מעניין בין פוסקי זמנינו, האם מברכים 'הגומל' לאחר ניתוח לייזר ככל חולה ש'עלה למיטה', חושף בין היתר את מידת הסכנה בניתוח זה.
הוספת תגובה
אילוסטרציה (צילום: Mangostar/shutterstock)
אא
בשולחן ערוך (ריט, א) מונה ארבעה שצריכים להודות, כלומר לברך ברכת 'הגומל', אחד מהם הוא מי שהיה חולה ונתרפא. ובגדר 'חולה' כתב (ריט, ח): כל שעלה למיטה וירד.
והנה בענין מי שעשה ניתוח להסרת משקפיים בלייזר, דנו הפוסקים אם זה בכלל עלה למיטה וירד שלדעת מרן צריך לברך הגומל, מאחר וסוף סוף אכן עלה למיטה בעבור הניתוח, או שמא שמאחר ובדרך כלל אין בניתוח זה סיכון ממשי, וכמו כן על אף שעולה למיטה בשביל הניתוח, מכל מקום אינו 'נופל למשכב' כמו שאר ניתוחים, אלא מיד מתהלך כאחד האדם, שוב לא יהיה צריך לברך הגומל.
בספר 'שלחן המערכת' (מערכת ה' אסיפת דינים אות נז) לראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א כתב, שבוודאי אינו מברך הגומל מכיוון שאינו בכלל נפל למשכב, אלא אם כן עשו לו הרדמה מליאה. ובפרט שב'בן איש חי' (עקב אות ו) כתב שמי שנחלה בעיניו ונתרפא, אף שדין היה לו לברך הגומל, מכל מקום לא נהגו לברך, ויברך בעשרה בלי שם ומלכות ויהרהר רק בליבו.
וכן כתב בספר 'אגרתא דחדוותא' להגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א (אגרת שלט אות ד) שמכיוון שניתוח זה הוא ככל הניתוחים הקלים שאין בהם סכנה כלל, אף שהלב תלוי בעין, מכל מקום לא יברך על זה ברכת הגומל.
אולם בקובץ 'פניני הפרשה' (חלק יג התשע"ב אחרי - קדושים) הביא מהגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א שאדרבה, בניתוח לייזר גם ה'בן איש חי' מודה שצריך לברך הגומל, שהרי הוא בכלל עלה למטה וירד שמברך הגומל לדעת מרן ושכן מנהג הספרדים.
וכדי לצאת ממחלוקת, יסע מעיר לעיר משך זמן של 72 דק' (ומצטרף הלוך ושוב), וכך מתחייב בברכת הגומל לכולי עלמא, ויברך ויכוין גם על הנסיעה וגם על הניתוח.
וה' הטוב לא ימנע הטוב וישפיע כל טוב.
--
להמשך קריאה
שידור חי
