יהדות
סיפר הגר"י זילברשטיין שליט"א: גיסתי, הרבנית קניבסקי ע"ה סיפרה על לי אברך ת"ח שנכנס לפני חג הפסח אל גיסי מרן הגר"ח שליט"א, וסיפר על לו מחלת 'בצקת הריאות' ממנה הוא סובל, הגורמת לו ייסורים רבים, והפלא הוא שגם הרופאים הטובים ביותר אינם מצליחים לרפאה.
הגר"ח את שמע דברי הת"ח, ואמר לו: "בצקת הריאות?! מה הבעיה? הרי עוד מעט אתה צריך למכור את החמץ לגוי; תמכור לו גם את הבצקת הזאת"… התלמיד חכם ההוא היה אכן חכם; ולא שאל הרבה שאלות. הוא שמע את הדברים יוצאים מפיו של גיסי, והאמין בהם. הוא המתין עד לערב פסח, וכאשר הגיע הרגע שבו מכר את חמצו לגוי, הוסיף בשטר המכירה גם את הבצקת שקיננה בריאותיו.
והנה, זמן קצר לאחר החג הגיע התלמיד חכם לביתו של גיסי ובשר לו שהמחלה עברה ואיננה, והרופאים אינם מבינים כיצד אירע הדבר.
ההסבר העומד מאחורי סיפור כזה הוא, שאדם הזוכה לכתר תורה וכתר יראת שמים, המלים היוצאות מפיו הן בבחינת סכין החותך כל אשר נקרה בדרכו, וכמו שכותב מרן הגר"א וסרמן הי"ד בביאור הגמרא (כתובות סב ע"ב) בה מסופר על רבי ינאי שקילל את חתנו בטעות. וכשהגר"ח אומר למכור את הבצקת לגוי, ומקיימים את דבריו כלשונם, אלו הן התוצאות…