תוספי מזון וטיב כשרותם - לא מה שחשבתם

 תוסף למחשבה

הפעם ניתן נקודה למחשבה, שהיא בעצם הצצה קטנה לתחום רחב היקף, מגוון ומעניין, שכל מרכיב בו דורש ידע ושיקול הלכתי רחב היקף, רק שמשום מה, אצל רבים יינטה שיקול הדעת להקל, על אף שהידע והעיסוק בו הוא לוט בערפל, ואולי רק משום שהוא מזכיר ודומה, לעולם הרפואה, והוא תחום תוספי התזונה.

בשונה מסוגיית התרופות הנצרכות לאדם, עקב מחלה או חולשה וכדומה, שבהם ההתייחסות הלכתית שונה לחלוטין, וגם בהם כשישנה אפשרות להתרפא מדבר המותר, צריך להעדיפו ואף להוציא על כך ממון נוסף.

תוספי התזונה - לרוב תוספי התזונה המשווקים לנו הצרכנים באים ככדור או כקפסולה או בתמיסה, ואף לאחר שעבר התוסף בעצמו את מבחן הכשרות, ונמצא לכוראה ככשר, קיימת בו עדיין בעיית כשרות, ונסביר...

תוספי מזון רבים, העשויים מעשבים או פירות, או אפילו מדברים סיננטים שאין בהם בעיית כשרות, משווקים לצרכן כשהם כאבקה בתוך כמוסה (קפסולה),את האבקה מכניסים לתוך כמוסה העשוייה כשני חלקים נפרדים, כאשר חלק אחד משמש לאחסון האבקה, והחלק השני משמש כמעין מכסה, שיטה זו של הכנסת האבקה בתוך הכמוסה, קיימת גם בתרופות המשווקות לבליעה, ואכן בתרופות הרגילות.

הכמוסות עשויות מג'לטין ומים, כשעיקר ייצור הגלטין לצורך זה נעשה מעורות או עצמות של בעלי חיים, שעברו כמה תהליכים כימיים עד שנייבשו ונשתנו מריאתן, וכבר ידועה פסיקתו של מרן מאור ישראל זצ"ל להתיר את אבקת הג'לטין כשהיא עשויה כאבקה חסרת טעם ומעורבת בתוך המאכל,  אלא שאף לאחר היתר זה מוגדר הג'לטין כ"כשר", ודאי אינו נכלל בקטגוריה של מוצרים "מהדרין".

כפי שהנהיג מרן זצ"ל בבד"ץ בית יוסף, ואף הורה לראש הבד"ץ הגאון רבי משה יוסף שליט"א, שלא להתיר בשום פנים ואופן את השימוש בג'לטין מבעלי חיים, גם כשמדובר בג'לטין מבקר טהור. ולכן כשיש צורך רפואי לצרוך את הג'לטין ככמוסה לתרופה, וכפי שמצוי בקמוסות ה"מוקסיפן", ייתכן שיש מקום להקל יותר, שהרי פתיחת הכמוסה וניטלת האבקה בפני עצמה, יכולה לגרום לצריבה בגרון, ואף לאבד את המינון הנכון הנצרך לאותה התרופה.

אבל כשמדובר בתוסף מזון שאינו הכרחי ואין בו צורך רפואי מובהק, פני הדברים משתנים, שהרי בליעת הכמוסה נחשבת כאכילת ג'לטין בפני עצמו, שהרי אינו מעורב ובטל בתוך המאכל, ודאי שאי אפשר להחשיבו כמוצר מהדרין, בפרט שאפשר להמינע מאכילתו על ידי פתיחת הקפסולה והוצאת האבקה.

כיום המציאות, שברוב מדינות העולם המפותחות, בפרט בארצות הברית, ואירופה, כמוסות התוספי מזון נעשים מג'לטין, ולכן מפעלים רבים בארץ המייצאים תוספים לחו"ל מכניסים את התוסף לתוך כמוסת ג'לטין, ותתפלאו, כמוסות אלו משווקים עם חותם כשרות, ואפילו של בד"ץ כל שהוא...

אומנם במפעלי תוספי מזון שתחת כשרות הבד"ץ בית יוסף, התוספים נכנסים לתוך כמוסה (קפסולה) מחומר הנקרא h p m c  , העשוי מצמחים, כך שאם נתקלתם בתוסף מזון שהינו תחת כשרות הבד"ץ  היו בטוחים שהכמוסה צימחית ואינה מג'לטין.

ישנה עוד דרך לשווק את התוספי מזון, בתוך כמוסות העשויות מקשה אחת, ובתוכן כנוס נוזל, כמוסות אלו עשויות בדרך כלל גם מג'לטין, אלא שבעיית הכשרות הקשה שבהם, היא הגליצירין, שהינו חומר בעל טעם מתוק המופק משומנים, ובשונה מכמוסת הג'לטין, כמוסות אלו בעלות טעם מתקתק מחמת הגליצרין המעורב בהם, אלא שרוב ככל תעשיית הגליצרין בעולם נעשית משומן בעלי חיים.

בנוסף פעמים רבות אחוזי הגלצירין הינם יותר מ-60%, כך שאין את ההיתר בטל בשישים, מה עוד, שישנה בעייה נוספת שהרי נחשב הנוזל שבתוך הכמוסה כנתבשל בשומן, משום שכלל בידנו, כבוש (משקה ששהה למשך עשרים ואבע שעות עם דבר איסור) נחשב כמבושל (ולכן נחשב המשקה כמבושל עם הכמוסה).

כך אף אם יוציאו את המשקה מתוך הכמוסה, עדיין אנחנו בבעיית כשרות, שהרי המשקה קיבל את טעם הכמוסה האסורה.

ולהמחשה, אפשר לתת כדוגמה את כמוסות שמן נבט החיטה, שאינם בכשרות,  המשמש לבליעה כתוסף תזונה, כשהוא נתון בתוך כמוסה העשויה כמקשה אחת, שגם אם נניח שיש צד להקל, שהרי השמן במתונתו הטבעית אינו זקוק לכשרות, עדיין יתכן שהכמוסה היא מחומר האסור למאכל, ואף אם נוציא את השמן עדיין לא פג האיסור, אמנם ישנם כמה וכמה צדדים להקל בדבר, אבל ברור שאין מקומו במדפי המהדרין.  

גם התמיסות (סירופ) באותה בעיית הגליצרין, מלבד שאר חומרי הטעם והצבע (שכנראה) קיימים בהם חששות כבדים של כשרות, אלא שטרם עסקנו, בחומרי הגלם שמהם מיוצרים התוספים, שהרי הם צריכים כשרות בעליל. קחו למשל, תוסף המשווק לצורך בעיות עיכול, שהרי גם אם כל האריזה עטויה תמונות של פירות, אל תתפתו, וכפי שפעם העיד אחד היצרנים. שהפרי היחיד שיש בתוסף, הוא מה שבתמונה בלבד... וייתכן שאת שפעולת ההקלה בעיכול מתבצעת על ידי הוספת התססים (אנזימים) המופקים מקיבת או שומן בעלי חיים טמאים.

ולסיום - תוספי המזון דורשים כשרות, אלא שלצערנו חסרה המודעות של הציבור  לדרוש בעבור זה כשרות, מה עוד שישנם חברות המייצרות, שני מוצרים זהים בעלי אותה אריזה שאחד מהם כשר ורעהו אינו כשר, והציבור נוהר וקונה בלי הבחנה, ובלא שייתן את דעתו שיש כאן מכשול כשרותי, ואילו הייתה דרישה מצד הצרכנים שהמוצר יהיה כשר, בטוחני שהוא היה אף מהודר...