"הכל דומה": הרב ישי מלכה - זיוף משקאות חריפים

קשה להחליט אם מה שייכתב כאן נכתב בהשפעת פורים, ולא רק בגלל המשתה והשמחה שנצטרך לעשות בעזרת ה' על הישועה שתבוא לנו  במהרה, ונרים כוס "לחיים" ממש כמו בפורים,  אבל זה יהיה לחיים אמתי, עם המנהיג הנצחי שכה יחלנו לבואו, מלך המשיח.

אבל כעת, טרם בוא פורים וטרם בוא המנהיג, נספר לכם כמה הבחירות שהיו פעם סיבכו לנו את הכשרות של המשקה הכי פורימי, זה שהופך אדם רציני לכזה שלא ידע, הכוהל לסוגיו.

אבל תחילה נקדים שנדע מעט במה המדובר.

פעם, כשרצו לתאר איך נראית אחוות אחים בשיעור תורה בבית הכנסת "מזרחני" אי שם בפרפריה, ידעו תמיד להזכיר בערגה, שהשלב המרומם היה דווקא כשנשלף בקבוק ה"מחייה" העטוף במפית צחורה כמנהג קדושי עליון. שעליהם אמרו דורשי רשומות "ערק" - ראשי תיבות של 'קבל רינת עמך...'

אבל כל זה נחלת העבר, כיום כבר קשה לראות את אותם מבוגרים של פעם לוגמים להנאתם מעט "ערק", כי זה פשוט יקר להם מדי, או לחלופין מסוכן.

וכל כך למה, בתקופתו של יאיר לפיד שהיה שר באיזה משרד ממשלתי שכלל לא זכור איזה משרד זה היה, עבר חוק אירוני שזכור וכאוב עד היום, מס שמכביד על העניים ואינו פוגע כלל בעשירים, מס שאפשר להגדיר אותו כחור שקורא לעכבר לגנוב, סיבה טובה לעודד את הזייפנים והרמאים לזייף ולרמאות יותר, למס הזה קראו "מס אלכוהול".       

וכך הייתה הגזרה, כל יצרן המוכר אלכוהול מחויב לתת לקופת המדינה סך של יותר ממאה שקלים לכל ליטר אלכוהול, רק שנבין, אין הכוונה שלאחר שהוא מכר את האלכוהול ודיווח לרשויות על המכירה עושים אתו חשבון כמה הוא מכר ולפי זה מחייבים אותו, אלא ממש אחרת, עוד קודם שהוא ייצר בכלל את המשקה, ולפני שהמשקה שלו בא לעולם, כבר אז הוא מחויב לשלם, ואיך השיטה עובדת, כדי לקבל אישור להזמין כוהל הוא צריך להפקיד ערבות כנגד סכום הקנייה, למשל אם בעלי המפעל מתכננן לייצר משקה כוהלי ובמשך השנה הוא יצטרך להשתמש בכ- 10000 ליטר, הוא התחייב להפקיד כמיליון ש"ח, ושלא תחשבו לרגע שכאן החגיגה נגמרה, היא רק התחילה, לאחר שהוא גמר לייצר ומכר את בקבוקי המשקה והוא בא לערוך חשבון כמה עליו לשלם, לא מגזזים לו מאותם מיליון השקלים שהוא כבר נתן, שהרי אם כך הוא יצטרך לסגור את המפעל ולא לייצר יותר, אלא הוא צריך לשלם בנפרד עוד מיליון שח, יתירה מכך, בשעה שהוא מפקיד את דמי הערבות הוא צריך גם לבטח את התשלום העתידי, במילים אחרות כשהוא נותן את אותם מיליון השח הוא צריך גם להמציא פוליסת ביטוח שהוא עתיד לשלם עוד מיליון שח נוספים, ולמותר לציין שהפוליסה הזאת כשלעצמה גם מאוד יקרה.

או שבחלק מוטבע הסמל בחלק מודבק, גם כיום קל לזייף את הכול מכול כל, גם את הפקק ואת הקפסולה ואת הסרט אפשר להשיג בזיוף היותר יפה מהמקור.

ישנו עוד סוג של זיוף משקאות, או בעצם ייצור פיראטי של משקה חריף, כאשר ממצאים מותג חדש וממלאים אותו בתוך מחסן תחוב, או אפילו בתוך מפעל, ועל התווית שמים את הכשרויות הכי מהודרות, אך המשקה בעייתי ביותר, יותר רעל מאלכוהול, וכאלו אפשר למצוא בלי סוף.

אבל גם כשמדובר בבעל עסק אחראי שלא חפץ חלילה להרעיל את עמך בת ישראל, ומוכן להעמיד את המשקה שלו לכל בדיקה של מכון תקנים, עדיין הבעיה מכה במלא עוצמתה, ולצערנו ישנם כאלה לרוב, ולא מזמן נשפט בעל עסק המוכר מאד, על כגון דא, וכיצד השיטה עובדת, מזמינים אלכוהול בכשרות הכי גבוהה עם כשרות לפסח, ומצמידים לתיק הכשרות את כל הקבלות עם אישורי הכשרות של המוצר שהוזמן, ומתחילים לייצר, אך בלילה כשכולם נמים ואין נפש חיה באזור התעשייה, מגיע משאית עם אלכוהול משובח מיבוא מחו"ל שאינו כשר או שהוא כוהל חמץ, המחיר שלו נמוך בהרבה, ופעמים התגלה שהכוהל היה מוברח כך שלא צריך להצהיר עליו אפשר לעקוף את המס שיש על האלכוהול, תוך כדי שהמשאית פורקת את החביות בעל העסק הזריז מספיק להריק את האלכוהול לתוך החביות שיש עליהם סימוני כשרות, ולהשלמת טשטוש הראיות הוא שולח את החביות של האלכוהול המיובא עם המשאית.

כזה זיוף, בלי סייעתא דשמייא אי אפשר לעלות על זה, הכל דומה הכל בריא, אבל לא כשר.

מיותר להאריך, למה אלכוהול לא מפוקח וקל וחומר מיובא יכול להיות כמשקה הכי אסור, ויתכן שבמשקה אחד יהיו כמה איסורים גדולים, שהרי אלכוהול מופק לאחר שמתסיסים את הסוכרים שיש באיזה מין מאכל, וזה יכול להיות ענבים או יין שיש בהם ריכוז גבוה של סוכרים, וזה יכול להיות חלב, שיש בו לקטוז לרוב, וזה יכול להיות חיטה או שעורה שעמילנים שהם הסוכרים נמצאים שם בכמות מריבית מאד, וזה יכול להיות גם תירס או סלק, או כך פרי אחר שיש בו חשש ערלה.

הבעתיות של אלכוהול מאד מגוונת ישנם מדינות ואזורים שבעיקר החשש יהיה מיין נסך, כמו חלק ממדינות אירופה שיש בהם ריבוי יין, ובכדי לשמר את מחיר היין משמידים כמות גדולה של יין, אבל לא משמידים לפח, משמידים את היין על ידי שמפיקים ממנו אלכוהול, על זה הדרך ישנם מדינות שיש בהם שנים שהם עתירות בחלב, כך שאפשר להיכשל באלכוהול גם ביין נסך, בחלב עכו"ם, ואולי גם בערלה, ואיך שלא, בפסח זה יהי חמץ גמור.

גם כשמדובר על רכישת של אלכוהול העשוי מתירס או סלק, לא בטוח שאלכוהול כשר, לא רק בגלל הליך הייצור שנעשה על פס לא כשר, ובמכונות שלא עברו הכשרה , ומאוחסן בחביות שלא הוכשרו, עצם הייצור יכול להיות בעייתי, למשל אלכוהול יכול להיחשב כחמץ גמור גם אם הוא מופר מתירס, כי הילך ההפקה נעשה על ידי שמתסיסים את הסוכרים ופעמים רבות התססה נעשית על ידי שמרי חמץ, אן שמרי יין.

מה עוד שטרם עסקנו בחומרי ההצללה כדוגמת הג'לטין וכדומה שגם הם פרשה גדולה בפני עצמה, אבל נסיים בנחמה קטנה, פעמים רבות חלק מהזייפנים בילו את שמונה שנות לימודם בכתה א' כך שהם יכולים לטעות טעויות טרגיות, למשל ,לציין על בירה –"כשר לפסח, לא שרויה". או על יין - "כשר כל השנה-לאוכלי קטניות", ועוד שלל טעיות שכל עין מעט מבינה יודעת לומר במהרה שמדובר בזיוף.