בואו לבדוק: האם מאכלים ללא גלוטן מותרים בפסח?

התנזרות מחמץ בכל מהלך שבעת ימי הפסח, מדגימה לנו במעט את אורח חייהם של אלו הנאלצים להימנע מחמץ ומגלוטן בכל משך ימי חייהם, אולם בשונה מאתנו המקיימים בהתנזרות הזאת את ציווי השם שלא יראה ולא ימצא לנו אפילו משהו מחמץ ורק בפסח, הם נאלצים לעשות זאת מרצון השם כהימנעות מחמת מחלת הצליאק בכל ימות השנה, ואכן פסח הוא זמן מיוחד עבורם למלאות את המאגרים והמחסנים במוצרי מזון עוגיות לחמניות תבלינים ועוד ועוד, אך מה שמעניין האם אנחנו יכולים לנהוג הפוך, למלא את המאגרים והמחסנים לחג הפסח במוצרים שהם ללא חשש גלוטן, ובעצם עומדת בפנינו שאלה קשה האם כל מוצר יש עליו אישור שהוא ללא גלוטן הוא כשר לפסח וללא חשש חמץ.

אולי נפתח הפעם בסיפור שאירע לא מזמן, שיכול לענות לנו על השאלה ולהסביר לנו כמה אין קשר בין מוצר שהוא ללא גלוטן למוצר שמוחזק שאינו חמץ.

בסיור מקדים שנערך לקראת ההכשרה לפסח באחד המפעלים המייצרים מוצרים ללא גלוטן, כדוגמת לחמניות ומאפים, ניסו מנהלי היצור להרשים ככל שיותר את מפקחי הכשרות, כמה גם בלי קשר לכשרות הם מקפידים. טענה החוזרת על עצמה בכל סיור, ולכן מנהלי הייצור הדגישו וחזרו והראו את רמת הניקיון, ההקפדה על אחסון חומרי הגלם, המכונות שנראות כאילו עדיין עומדות באולם התצוגה, ובאמת הכל היה מבריק ונוצץ, לא היו שום הערות, גם המשגיח הצמוד פרגן להם על זה שהם ממושמעים ועושים הכל כדי לשמור על הרמה הגבוה של הכשרות, ומעולם לא נכנסה אפילו עגלה אחת של בצק לתנור מלבד על ידי המשגיח בעצמו, הכל היה נראה מושלם לקראת ההכשרה לפסח, שהרי מקום כזה שכל השנה הוא שמור מבל יראה חמץ, מה כבר יכול להיות, ההכשרה היא לכאורה יותר הצגה. אלא שלקראת סוף הסיור הבחין אחד המפקחים ב"קית" מוכן (שקית מוכנה בתערובת של כל חומרי גלם) שיש בתוכו גרגירי פשתן, מה זה פשתן הוא שאל בחרדה, כן הם ענו לו בבטחה, מה יש בזה, מה יש בואו תראו הוא ענה לעברם, ומיד הוא החל בברירת הפשתן, והלא יאמן קרה, בתוך שקית של כקילו פשתן נמצאו חמשה גרגרי חיטה....

כמובן, שלא נכנס הם זה כן מעניין את מנהלי הייצור או לא מעניין, כי על פי החוק וגם על פי הרפואה, חולי צליאק יכולים לצרוך כמות מזערית של גלוטן, שנמדדת ב-20 חלקיקים ממיליון, כמות זו אינה נצפית בעין רגילה וניתנת לבדיקה במעבדה, ולכן כל כמות שהיא מתחת ל-20 ppm גלוטן נחשב כמוצר שאינו מכיל גלוטן ומותר לחולי צליאק, אבל זה לא יעזור לנו כי חמץ בפסח לא בטל אפילו בכמות מזערית כזו, אולי ניתן לדון מה יהיה אם הייצור היה לפני פסח, אם הוא בטל בשים ולא חוזר וניעור, סוגיה כשלעצמה, שבמקרה הזה שהפשתן לא נטחן ומשכך גם החיטה עומדת בפני עצמה בתוך המאפה, לא ברור שחלים דיני ביטול לפני פסח ובוודאי לא לאשכנזים.

אבל זה לא רק זה, הבעיה יותר חריפה ומעמיקה, למשל, ישנה פיתוח של מוצרים משיבולת שועל שמוגדרים כמוצרים ללא גלוטן, למרות שהשיבולת שועל נחשבת לאחד מחמשה מיני דגן שבבואם עם מים הם מחמיצים. אבל מבחינתם של הטכנולוגי מזון זה נחשב כמוצר ללא גלוטן...

והאמת ניתן להיאמר שפיתוחי הדגנים שהם ללא גלוטן עלו דרגה וכיום ניתן להשיג קמח חיטה שהינו ללא גלוטן, אולם המסה המרכזית של תעשיית ה-ללא גלוטן  היא של השיבולת שועל.

אלא שככל שהחידושים הללו התגברו והחלה תעשייה שלמה של קמח שהוא ללא גלוטן קמה וניצבה שאלה בפני הפוסקים, האם הקמח הזה חמץ בכלל. שהרי החומר היחיד הגורם לקמח להחמיץ ולתפוח הוא הגלוטן והוא החומר שקושר את הבצק וגורם לגזים הנגרמים מהתסיסה להילכד ולתפוח ואם כך קמח שהוא נטול גלוטן והגזים שלא לא יכולים להילכד אולי אינו מחמיץ כלל, מנגד היו כאלה שטענו נכון שהקמח הוא ללא גלוטן ואינו מחמיץ אך מי אמר לנו שהוא נקי לגמרי מכל רבב גלוטן אולי נשאר בו מעט מן המעט שכן מחמיץ אך מבחינה רפואית אין במעט הזה בכדי להזיק ולהחשיבו כבצק עם גלוטן, והיו כאלה פוסקים שבכלל פקפקו ואמרו מניין ההכרעה שקמח שאינו יכול להחמיץ בגלל שאין לו תפיחה אינו חמץ כשהוא בא במגע עם מים.

לדיון הזה יש גם השלכות הפוכות גם אם נניח שהקמח הזה מוגדר כקמח שאינו מחמיץ ואינו יכול לבור לידי חימוץ, הם ניתן להפיק ממנו מצה כשרה לפסח הרי התנאי למצה כשרה שנזהר בה שלא תחמיץ ונאפה אותה מהר ומשכך קמח שאינו יכול להחמיץ אינו קמח כשר למצה ואולי גם לא ניתן לברך עליו ברכת המוציא וגם לא ברכת הזון.

ובכלל על קמח שיבולת שועל היה דיון ארוך כשלעצמו מי אמר לנו ששיבולת שועל של ימנו מה שמכונה "קוואקר" הוא השיבולת שועל של חכמינו. ואכן היו פוסקים שציטטו את מחקרו של פרופסור פליקס שהוכיח שהשיבולת שועל של ימנו אינה אותה השיבולת שועל גם בגלל המבנה הגנטי שלה וגם שמין זה התגלה רק במאות השנים האחרונות, למרות כל זאת רוב הפוסקים נתנו להגדיר את השיבולת שועל של ימנו כאותה האחרת שהייתה בזמן חכמינו בעלי המשנה והסתמכו על פרושו של רש"י והערוך שמין זה נקרא "ווינא" שהוא בגרמנית עתיקה קוואקר...

אבל גם אם נסבור כדעת אותם מומחי מזון שניתן להפיק קמח ללא גלוטן לחלוטין ואותו קמח לא יכול להחמיץ בגלל מבנהו, כדאי לתת איזה שהוא הבהרה חשובה, ישנו הבדל משמעותי בין התייחסות של ההלכה כיצד להתייחס להשפעה ולטעם שמוצרי מוצרי מזון יכולים לתת זה לזה, לבין זו של הטכנולוגי מזון, מבינה הלכתית, סיר או מכנות ייצור שיצרו ובישלו מוצר בשרי ובוודאי אם זה מוצר בשרי שהוא גם אסור באכילה כבשר טרף וכדומה, הרי שכל הבישולים שיעשו אחר כך באותם הסירים יחשבו כמהו ממש, גם אם הסיר נוקה ונשטף בין בישול לבישול, ולכן סיר שבישלו בו דייסה של חמץ, ושוב חזרו ובישלו בו דייסת אורז ללא קמחי חיטה, הרי שהדייסה גם תחשב כדייסה של חמץ, מחמת שהסיר לא עבר הכשרה, לעומת זאת, לפי נהלי הרפואה וטכנולוגי המזון, סיר שבישלו בו קמחים עם גלוטן, ולאחר מכן הסיר נשטף כראוי, הרי שהמוצר יכול להיחשב כמוצר ללא גלוטן... וכנ"ל סיר שבישלו בו חלב ושוב חזרו ובישלו בו בשר, המאכל יחשב כבשרי ללא אזהרת אלרגנים שהמוצר יכול להכיל עקבות של חלב. כך שלא ממש עוזר לנו מה שיש על המוצר כיתוב שהוא ללא גלוטן, בלי ידיעה ברורה שכל ההליך של הייצור אכן היה ללא חשש חמץ לפי גדרי ההלכה...

וכאן כדי לצטט חלק מהדברים שנשא באחד מכנסי הכשרות הרב יגאל בן עזרא שליט"א  מרבני הבד"צ בית יוסף שאפשר לומר עליו שהוא מבין המקצוענים הגדולים ביותר שיש בתחום כשרות המזון,  ממש מומחה עולמי שגורם גם לאנשי מקצוע בתחום המזון להתבלבל ולהבין עד כמה הרבנים שלנו מבינים ופעמים אפילו יותר מהם, באחת הפעמים הוא הוזמן לגרמניה לאחד המפעלים הכי גדולים בעולם שמייצרים משפרי האפייה, מטרת הביקור המקדים הייתה לבדוק, האם ניתן להכשיר לפסח את קו הייצור של משפרי האפייה שלהם שמיוצרים ללא גלוטן, בסיכומים עם המפעל נאמר להם שהר יבוא ויבדוק באיזה סביבה מיוצרים המשפרים האם בסביבת חמץ, או שמא באזור שניתן להכשירו או אולי אפילו די בניקיון בלבד בכדי שהמוצר יחשב ככשר לפסח.

ואכן בתחילת הביקור עוד בשלב שנערכה פגישת היכרות עם כל ממוחי המפעל וצוות הטכנולוגי המזון, הציגו בפני הרב את רשימת הרכיבים שיש במשפרי האפייה שהם מייצרים כמוצר ללא גלוטן, הרשימה הייתה ארוכה, אבל מתוך בליל השמות זיהה הרב חומר שנקרא "דקסטרוז", כעיקרון החומר הזה לא אמור להיות בעייתי כי זה בעצם גלוקוז (סוכר ענבים – ריכוז של סוכר חזק),אבל בכל אופן שאל אותם הרב, מהיכן הגיע הדסקטרוזה, מאיזה מפעל מאיזה מדינה, והם נקבו בשם של אחד המפעלים הטובים שיש באוסטריה, אבל כאן נכונה להם הפתעה, אתם יודעים ממה עשוי הדסקטרוז שלכם הוא שאל אותם, והם ענו לו בלי היסוס כנראה מתירס או מסוכר, הרי אנחנו משתמשים בזה לייצור שהוא ללא גלוטן,  תראו אמר להם הרב, באוסטריה לא מגדלים תירס ולא קני סוכר וסלק, אוסטריה היא ארץ שמשופעת בחיטה, הדסקטרוז שלכם הוא על בסיס חיטה... ממש לא יתכן הם ענו לו, והתשובה הייתה תבדקו שוב... והם אכן בדקו הם העלו לשיחה רבת משתתפים את ממוחי המפעל האוסטרי ואלו אכן אישרו שהחומר יסודו מסוכר החיטה, אולם הוא נעבד בהליך שמעקר ממנו את הגלוטן... נוסחה ארוכה, שמבחינתנו היא אומרת משפט אחד, מוצר ללא גלוטן שהוא חמץ גמור.

כמובן, שהמשך הממצאים שראה הרב במפעל לא היו באותה העת רלוונטיים. אבל הוא הבין שאין די שמדובר במפעל שמייצר כל החודש חמץ גמור, אבל פעם בחודש המפעל עובר ניקיון יסודי מאד ומתחיל ייצור של קו משפרי אפייה שהם ללא גלוטן, הניקוי שהם עושים ממש מעולה, אבל מספק את הטכנולוגי מזון, לא את ההלכה, כי למרות שהמפעל המכונות והדודים עוברים ניקיון אבל לא כזה שאפשר להגדיר אותו כהכשרה...