התמודדות שלאחר האובדן: הנשים שבחרו 'לגדל' בובה בתור תינוק

משפחה לא בוחרים? לא בהכרח. לדאבוננו, נשים רבות חוות אובדן של הריון ולידות שקטות - נושא רגיש ושברירי אצל כל אחת. דרכי ההתמודדות הן מגוונות ואת סוג הדרך הבאה, ייתכן שטרם נחשפתם אליה.

רבים יסתכלו על הבחירה בעין מוזרה, אך מסתבר כי ישנן משפחות שבוחרות את זה כסוג של "פיצוי", כדרך התמודדות לאמץ כתחליף ולעיתים אפילו בנוסף לילד אמיתי, והלא היא: בובות היפר-ריאליסטיות בדמות תינוק, אשר תפקידה לעכל את המשבר ולעבור את ההתמודדות בדרך שבעיניי רבים תצטייר כלא פחות קשה, טריגרית ואפילו מצמררת ומלחיצה.

בשביל חלק מהמשפחות, זה בהחלט פתרון מתאים המסייע להתמודדות ראויה. בה הם בוחרים לגדל, לעיתים אפילו בנוסף לילדיהם הקיימים (והאנושיים),עוד 4 בובות היפר – ריאליסטיות בדמות תינוק ולהתייחס אליהן כאל ילד לכל דבר ועניין. הם מטפלים בבובה משל הייתה תינוק אמיתי, הם מאכילים, מקלחים ומלבישים בדיוק כפי שמטפלים בילד חי וקיים, אנושי. ואפילו לחלק מן הבובות יצרו סממנים אנושיים כמו שיער, ומרקמם "גופם", עטיפתם, כעור אנושי. כאלו האמצעים המשוכללים האלו מרגישים כיצור אנושי. מלחיץ? אתם תשפטו.

ובמעבר חד: ”ולא תלכו בחוקות הגוי“: ניתן להפיק כאן מוסר השכל ישיר לנו כעם היהודי - הכפוף לתורתו וחוקותיו של ה' יתברך שהוא אדון העולם, הוא היוצר, וכל מה שברא הינה באומנות מדויקת להפליא. עם ישראל הוא שורש העולם וכל שאר האומות הן על תקן היפר–ריאליסטיות: קיימות, אבל רק על מנת לסייע לנו כדרך של ריפוי ותיקון הנשמה גם כפרט וגם ככלל, ובדרך אל מילוי תפקידנו הייעודי בעולם - שהיא עבודת ה' ואהבת חינם אמיתית, עד שיגיע משיח צדקנו ויגאל אותנו בע"ה מכל צרותינו. העולם מלא בזיופים וחיקויים, לעיתים אפילו ממש מוצלחים, ממש כמו אותן הבובות ה"אמיתיות", אבל לא כל הנוצץ זהב וצריך לדעת, לסנן ולהבחין בין כל רעשי הרקע מה נכון ומה לא, מה מזויף ומה אמיתי, מה יקדם אותנו אל מקום טוב ונכון לנו כבני אדם וכיהודים, ומה יוביל אותנו אל מדרון תלול שממנו יהיה קשה מאוד לעלות שוב. שבע"ה נשכיל לבחור טוב תמיד ולסנן את התפל מן העולם אמן כן יהי רצון.