אני מכור. מנסה אבל נופל, וגם כולם לא חושבים שאצליח

אני מנסה לעשות שינויים אני בטוח שאני אצליח, ואני נופל כל פעם מחדש. אני מנסה להשתפר מבטיח לעשות שינוי, אבל לא, אמרו לי שאני מכור, אבל אני מכיר את עצמי אם אני רוצה אני יכול, אבל אני לא מצליח, מה עושים?

תשובה

אם האדם מודה שהוא חלש אז הוא מפסיק עם אשליית כח השליטה, אשליות של חוזקות באופן קיצוני.

האדם צריך להודות על "האמת" שהוא חלש, ואז הוא מתפלל להקב''ה, לא ממקום של חוסר אחריות! אלא הפוך, זו האחריות שהאדם מכיר את מקומו! ואז הכח שלו הוא הרבה מעבר למה שחשב האדם.

כאשר מוכן האדם להודות בחולשה שלו, הוא פנוי לקבל עצות הכוונות וכיווני חשיבה יעילים ולא אשליות.

רק אם האדם מפסיק עם אשליית השליטה של תחושת חשיבות עצמית מנופחת, הוא מפסיק עם אשליות של "אני חזק ועוצמתי" הוא מודע לאמת ולחולשה שלו, לא כדי להשפיל את עצמו, אלא כדי להכיר את הגבולות גזרה שלו, רק כך הוא יוכל לקחת אחריות ולשפר עשייה ותפקוד, כך הוא יפסיק עם ההדחקות וההכחשות של אשליית השליטה.

שיפסיק לאמר לעצמו על עצמו שהוא "אדם מיוחד או אדם נדיר" שייפקח את העיניים הוא אדם רגיל! מי שמכיר שהוא אדם רגיל, הוא יכול להיות אדם מיוחד! כי הוא לא מכחיש ומדחיק פחדים חששות כעסים תסכולים ועוד הוא מודע לאמת, מהמקום הזה הוא יכול להתחיל לטפס מעלה מעלה.

מי שחושב שהוא מיוחד, במקום לנצל את הייחודיות שלו הוא מרשה לעצמו לפגוע ולהשפיל את האחרים, למה?

כי הוא מיוחד, אם הוא מיוחד אז כולם צריכים להעריץ אותו. אם הוא מודע שהוא עם חולשות אז גם לו יש כאבים תסכולים אכזבות וגם הוא מידי פעם עוקצני ומעליב אם הוא מבין את החולשות שלו הוא יכול לקחת אחריות

אם הוא יכול לקחת אחריות הוא יכול להיות ייחודי! ככל שהאדם מכיר את מקומו יש לו יותר מידת הענווה אם יש לו מידת הענווה אז גם תהיה מידת ההצלחה!

לא ענווה והשפלה, אלא ענווה וגדלות ויגבה ליבו בדרכי השם, בתנאי שהוא לא 'באשליות או בדמיונות'. אמת וכנות, להתפכח למציאות כפי שהיא! להכיר בה ולקחת אחריות על השלכותיה!

אנשים שיש להם הרגלים רעים, מידת הענווה תעזור להם לטפל לבקש עזרה הכוונה ופתרון. כאשר האדם מודע לתסכולים לאכזבות ולסגנון שלו איך הוא נראה כשכואב לו, בזמן שהאדם מרגיש טוב הוא באשלייה ש'הכל טוב בחיים' והוא שוכח שהוא מעליב פוגע חלש ונופל להרגלים והתמכרויות.

הכרת החולשה היא הכרת הגדולה של האדם, מהמקום הזה יכול לקחת אחריות ולתקן. אז הוא יכול להתפלל להקב''ה שייתן לנו כוחות לפעול לעשות להיות חברותי יותר נעים יותר איכותי יותר לומד יותר מבין יותר. עם ענווה הוא יכול לצמוח. עם ענווה אחריות מודעות ומאמץ הוא יכול להגיע להצלחה ושמחה אמתית

יש לכם שאלה לרב אייל אונגר בנושא הרגיש של עולם הנפש? שלחו לו הודעה למייל  http://e0548477627@hotmail.com‏