אני כן בחברת אנשים אבל מרגיש בודד, בלי חברים.

למה אני מרגשי בודד כשאני מוקף אנשים? 

עונה הרב אייל אונגר: 

אדם מתחבר לאנשים אחרים באמצעות הרצונות שיש בין בני האדם. הרצונות של שני הצדדים מחברים בין האנשים.

כאשר האדם נמצא בחברת אנשים, הוא מדבר על הרצונות והמחשבות שלו, בני אדם בחברה מדברים על הרגשות והמחשבות שלהם, כך משתפים בני האדם את עצמם בעולם הפנימי שלהם, כך הם מוצאים גשרים וחיבורים אדם בודד זה אדם שיש לו עולם פנימי של מחשבות ותחושות שהוא לא משתף ולא מדבר עליו, הוא לא מספר ומדבר על הרצונות, הוא מציג רק את הממד השטחי, הוא לא מדבר על 'העולם הפנימי' של שאיפות ומטרות שלו, אלא רק מה שלומו מה חדש בעולם וזהו.

אבל הדעה שלו, היא הפרשנות שלו. את זה הוא לא מביע, על זה הוא לא מדבר. הוא יכול להיות באירוע משפחתי ואנשים ישתפו במחשבות, ובפרשנויות שלהם על המציאות, אבל הוא לא ידבר רק יקשיב. למעשה עצם חוסר השיתוף בעולמו הפרטי גורם לו להרגיש מבודד יותר. 

לצאת מהבדידות זה "סיכוי סיכון" סיכון לדבר על הפרשנויות שלו, להתחבר לאנשים. כך הוא "קונה חבר טוב" (פרקי אבות) הוא משתף בעולמו הפנימי, הוא לוקח סיכון שאולי יהיו אנשים שיזלזלו בעולמו הפנימי. אבל מצד שני הוא מגדיל את הסיכוי למצוא את האנשים שהעולם שלו מעניין אותם, וכך הוא יוצר גשרים וקשרים בינו לבין האחרים.

לאדם יש צורך בחברה, והאדם מושפע מחברה, ולכן צריך האדם לבחור לעצמו חברה טובה. כדי לבחור חברה טובה ("לעולם ידבק אדם בטובים") צריך לשלם את מחיר ה"סיכון" שאולי יידחו אותו, אבל להרוויח את התגמול של מי שירצה קשר איתו. עוד תגמול - לאדם יש מחשבות ותחושות הוא חי אתם לבד, כאשר הוא משתף את המחשבות, אנשים עוזרים לו ליישר את המחשבות. ליישר את הגישה ולשפר את איכות החיים.