מה קורה בגופנו כשאנחנו אוכלים יותר מדי?

אכילה מוגזמת היא תופעה נפוצה בעידן השפע, ולעיתים רבות היא מתרחשת כתוצאה מאכילה רגשית, מזון מפתה, או פשוט חוסר מודעות לכמויות שאנו צורכים.

בעוד שמנה גדולה מדי יכולה להרגיש מספקת באותו הרגע, לגוף יש תגובות מגוונות – פיזיולוגיות ופסיכולוגיות – לעומס המיותר של המזון. הנה מה שקורה בגוף שלנו כשאנחנו אוכלים יותר מדי:

1. תחושת כבדות ולחץ על מערכת העיכול: 

כאשר אנחנו אוכלים יותר מכפי שדרוש לגוף, הקיבה מתרחבת כדי להתמודד עם נפח המזון הגדול.

התוצאה: תחושת נפיחות וכבדות. לעיתים, תחושת אי נוחות או כאבים בבטן.

למה זה קורה? הקיבה יכולה להתאים את גודלה עד גבול מסוים, אבל אם מתמלאת יתר על המידה, היא מפעילה לחץ על איברים סמוכים כמו הסרעפת, מה שגורם לאי נוחות ולתחושת כבדות.

2. עלייה ברמות הסוכר בדם: 

מזון, במיוחד זה העשיר בפחמימות וסוכרים פשוטים, מעלה במהירות את רמות הסוכר בדם.

התוצאה: תחושת אנרגיה מיידית שעלולה להיות מלווה בהתרסקות אנרגטית לאחר זמן קצר.

למה זה קורה? הלבלב מפריש כמויות גדולות של אינסולין כדי להוריד את רמות הסוכר, ולעיתים נוצרת ירידה חדה מדי שגורמת לעייפות או תשישות.

3. אגירת שומן מוגברת: 

עודף קלוריות שאינו נשרף מיידית על ידי הגוף נאגר כמאגרי שומן, בעיקר באזורי הבטן, הירכיים והמותניים.

התוצאה: עלייה במשקל לאורך זמן, ואם האכילה המוגזמת חוזרת על עצמה – גם סיכון מוגבר להשמנת יתר.

למה זה קורה? הגוף אינו זקוק לכל האנרגיה שהוא קיבל, ולכן הוא שומר אותה לשימוש עתידי, מה שמוביל להצטברות שומן.

4. עייפות וירידה בריכוז: 

אכילה מופרזת, במיוחד של מזונות עשירים בשומן וסוכר, מעמיסה על מערכת העיכול ודורשת מהגוף להשקיע מאמץ רב בפירוק המזון.

התוצאה: עייפות, תחושת נמנום ולעיתים ירידה ברמת הריכוז.

למה זה קורה? מערכת העיכול משתמשת בכמות גדולה של דם ואנרגיה, מה שמשאיר פחות משאבים לפעילויות אחרות כמו חשיבה וריכוז.

5. סיכון לתופעות לוואי במערכת העיכול:

אכילה מוגזמת יכולה לגרום לתופעות לוואי מיידיות במערכת העיכול, כגון:

צרבת: מזון רב מפעיל לחץ על שסתום הקיבה, מה שיכול לגרום לחומצה לעלות לוושט.

גזים ונפיחות: נפח המזון הגדול מעכב את עיכולו ומייצר גזים.

עצירות או שלשול: תלוי בסוג המזון שנאכל ובאופן תגובת מערכת העיכול.

6. תגובות הורמונליות: הורמונים כמו גרלין (שאחראי על תחושת הרעב) ולפטין (שאחראי על תחושת השובע) יוצאים מאיזון באכילה מופרזת.

התוצאה: תחושת שובע עשויה להתעכב, מה שגורם לנו להמשיך לאכול מעבר לנדרש.

למה זה קורה? האכילה המהירה או המופרזת מדכאת את הקשר בין הקיבה למוח, ולכן המוח אינו קולט בזמן שאנחנו מלאים.

7. השפעות רגשיות ונפשיות: אכילה מוגזמת לא רק משפיעה על הגוף, אלא גם על מצב הרוח.

תחושת חרטה: לעיתים קרובות אכילה מופרזת מלווה בתחושת אשמה או אי שביעות רצון.

עצבנות או דכדוך: השינויים ברמות הסוכר והורמוני הרעב עשויים להשפיע על מצב הרוח הכללי.

כיצד להימנע מאכילה מוגזמת?

אכילה איטית: כשאוכלים לאט, למוח יש זמן לקלוט תחושת שובע.

חלוקת מנות מראש: להימנע מאכילה ישירה מהאריזה או הסיר.

שתייה מספקת של מים: לעיתים תחושת רעב היא למעשה צמא.

תשומת לב לסיבות רגשיות: להבחין בין רעב פיזי לרעב רגשי ולמצוא דרכים חלופיות להתמודד עם מצבי רוח.

לסיכום, אכילה מופרזת יכולה לגרום לתופעות זמניות ולא נעימות, אך אם היא הופכת להרגל קבוע, היא עלולה להוביל לבעיות בריאותיות חמורות יותר. מודעות לצרכים של הגוף ואכילה מאוזנת יכולים לעזור לשמור על בריאות פיזית ונפשית טובה.