רוצים לקבל את כל עדכוני החדשות הכי חמים?

הסוד של היצרנים: כך צבעי המזון גורמים לכם לקנות ולאכול יותר
סופרמרקט (צילום: picabay/Alexas_Fotos)

בריאות המזון

הסוד של היצרנים: כך צבעי המזון גורמים לכם לקנות ולאכול יותר

למה חטיפים חריפים תמיד צבועים באדום? מדוע קוקטייל כחול גורם לנו לחשוב על טעם הדרי? יצרני המזון כבר יודעים את התשובה – ואתם?

אוריאל פדרמן
הוספת תגובה
הסוד של היצרנים: כך צבעי המזון גורמים לכם לקנות ולאכול יותר
סופרמרקט (צילום: picabay/Alexas_Fotos)
אא

אתם מכירים את זה: אתם עומדים מול מאפה טרי עם ציפוי ורוד מבריק, או משקה קרחוני בגוון כחול עז, ואומרים לעצמכם – "וואו, זה נראה כל כך טעים, אני חייב לנסות!"

וזה לא במקרה. הצבעים שאנחנו רואים לפני הביס הראשון משפיעים עלינו לא פחות מהטעם עצמו. למעשה, כבר אלפי שנים שהמראה של המזון משחק תפקיד מרכזי בהחלטות שלנו.

אף מקום לא ממחיש זאת יותר מהמטבח האמריקאי, שבו לא מסתפקים רק בצבעים טבעיים – אלא משתמשים גם בצבעים מלאכותיים כדי ליצור חוויה ויזואלית מגרה במיוחד. כבר למעלה ממאה שנה יצרני המזון בארה"ב מוסיפים צבעי מאכל סינתטיים למוצרים שלהם, והם עושים זאת מסיבות שונות:

 

  • לגרום למוצרים תעשייתיים להיראות טריים וטבעיים, כאילו יצאו זה עתה מהשדה.
  • ליצור בידול ולהפוך מוצר ליותר ייחודי ומושך – כמו סוכריות, קינוחים וחטיפים בצבעים עזים במיוחד.
  • לעורר אסוציאציות לטעמים מסוימים – למשל, אדום עמוק שמעיד על חריפות או ירוק ניאון שמרמז על טעם לימוני מרענן.

תחשבו על ה"סלאשי בטעם פטל כחול" או חטיפי Flamin' Hot Cheetos – הצבעים הם חלק בלתי נפרד מהחוויה, ולפעמים אפילו יותר מהטעם עצמו.

לצד ההשפעה החיובית של הצבעים, השימוש בהם מעורר גם לא מעט מחלוקות. במהלך השנים הוטלו תקנות מחמירות על צבעי מאכל, וכיום מדינות רבות מגבילות או אוסרות חומרים מסוימים. כך, רק לאחרונה החליטה מינהלת המזון והתרופות האמריקאית (FDA) לאסור את צבע המאכל האדום מספר 3 בשל חשש שהוא עלול לגרום לסרטן.

אבל גם ללא חומרים מסוכנים, אף אחד לא מוכן לוותר על מזון צבעוני.

ד"ר דווינה וודהרה, חוקרת באוניברסיטת מדינת אריזונה, מסבירה שאחד החושים הראשונים שמופעלים כאשר אנו נתקלים באוכל הוא הראייה.

"העיניים שלנו הן אלו שמחליטות ראשונות אם משהו נראה טעים או לא," היא אומרת. "הצבעים יוצרים אצלנו ציפיות לגבי הטעם."

ואכן, הצבעים של המזון לא רק משמשים כגירוי ויזואלי, אלא גם מקושרים לחוויות ולזיכרונות. כך למשל, עוגה צבעונית עשויה להזכיר לנו חגיגת יום הולדת, בעוד צבע ירוק זרחני יכול לרמוז על טעם חמצמץ של ליים.

כבר בסוף המאה ה-19 הבינו יצרני המזון שהם חייבים להפוך את המוצרים שלהם למושכים מבחינה ויזואלית. הם עשו זאת משתי סיבות עיקריות:

 

  1. ליצור תחושת ביטחון ואיכות – צבעים סינתטיים עזרו למוצרים להיראות יותר טריים, גם כשהם הגיעו ממפעלים ולא משווקים חקלאיים.
  2. לחזק זיהוי מותג ולעודד קנייה – צבעים חזקים משדרים מסרים תת-מודעים על טעם וחוויית האכילה.

כך למשל, באמצע המאה ה-20, כאשר התחילו למכור תערובות מוכנות לעוגות, החברות קידמו את השימוש בציפויי עוגה צבעוניים – כדי להפוך את החוויה למושכת וכיפית יותר, גם אם העוגה עצמה הוכנה מתערובת מוכנה מראש.

לדברי פרופ' צ'ארלס ספנס מאוניברסיטת אוקספורד, הצבע של מזון או משקה משפיע ישירות על איך שאנחנו תופסים את הטעם שלו.

תחשבו על משקה כחול. אם הוא מוגש בכוס פלסטיק בחדר אמבטיה – כנראה שתחשבו שמדובר במי פה. אבל אם הוא נמזג לכוס אלגנטית בבר – יכול להיות שתנחשו שזה קוקטייל עם טעם הדרים מריר.

מעבר לכך, הצבע גם משדר עוצמת טעם – ככל שהוא חזק יותר, כך אנו מצפים לטעם חזק יותר. זה מסביר מדוע חטיפים חריפים במיוחד נצבעים באדום עז, וכיצד צבע הצלחת שבה האוכל מוגש משפיע על הכמות שאנו אוכלים.

בין אם זה גלידה צבעונית, משקה ניאון או חטיף בוער באדום – הצבעים קובעים איך נרגיש כלפיו עוד לפני הביס הראשון.

ד"ר וודהרה מסכמת: "אנחנו שופטים אוכל באופן אוטומטי, בלי לחשוב. וזה מתחיל בעיניים."

אז בפעם הבאה שאתם רואים משהו צבעוני במיוחד – תדעו שזה לא מקר

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
בריאות
שידור חי
עכשיו בשידור: במחשבה תחילה עם הרב חגי צדוק
ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב