כמה פעמים עמדנו בפני החלטה גורלית, חששנו מהלא נודע, וחיפשנו סימן האם לקחת את הצעד הבא?

השליחות בראי הפרשה – משפטים

ההתרגשות של קבלת התורה אינה נשארת ברובד הנשגב – אלא יורדת אל המעשים הקטנים, ומחדדת את ההחלטות שנקבל בצמתים המשמעותיים בחיינו.

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" – האדם צריך לשים לפניו את משפטי ה'. משמעות הדבר? אומר רבי שמחה בונים מפשיסחה זצ"ל בספרו "קול שמחה" כי על האדם להקדיש את כל ה"אני" שלו עבור המשפטים, חוקי התורה, ולמסור את נפשו עליהם. המילה "לִפְנֵיהֶם" מדגישה שיעמדו לפני החוקים, עוד קודם שיעמדו לפני העצמי והקיום העצמי שלהם.

לחפש משמעות

לעיתים אנו מחפשים את המשמעות ברגעים יוצאי דופן – אותם רגעים שבהם אנו חשים שהכל מתנהל בדיוק לפי חלומותינו, רגעים של שמחה בלב, התפעמות וחיבור לכל מה שיש לנו. התורה מלמדת אותנו מה לעשות בחיים לא רק ברגעים ה"מיוחדים" – אלא כיצד להפוך כל נקודה למסע מיוחד של משמעות וצמיחה.

אל תהיה רשע

כבר אמרו חכמים – "רשעים מלאים חרטות": כשרשעים מחליטים לפעול בדרך כלשהי, הם תמיד ימצאו את עצמם מתחרטים עליה. 

האחד אומר לעצמו, "חבל שלמדתי את המקצוע ההוא, ממילא אינו שימושי לי", האחר גורס כי אילו היה לומד "מקצוע אחר" – בוודאי היה מצליח יותר, ולא זו אף זו, הוא מוסיף ומשוכנע: "בוודאי הייתי מרוויח יותר כסף"; השלישי מצטער: "חבל שהלכתי לראיון עבודה בלי להתכונן מראש, אילו הייתי מתכונן מה לומר הייתי בוודאי מצליח"; והרביעי חש פספוס: "חבל שקניתי אתמול את הבגד, היום הוא נמכר בהנחה של ארבעים אחוזים". ולכולם – בלי יוצא מן הכלל – תמיד עוברת המחשבה, "חבל שאיני חכם כיום עם ניסיון החיים שצברתי, עם הניסיון של היום הייתי בוודאי יודע להתנהל במצבים באופן טוב יותר".

אלא שהכל מכוון משמים, ומן השמים נגזר אם האדם יצליח או ייכשל, אם הלימודים יניבו לו רווח או הפסד, ואפילו אם יפעל בחוכמה או בטיפשות – הכול מדויק בתכנון מושלם. אז איזו סיבה יש לחרטה?

אלא שלפעמים המציאות עולה על כל דמיון.

החלטת להתקדם באיזה תחום בחייך, והנה אתה נתקל בקשיים רבים. כל מה שחלמת פשוט מתהפך – היו לך חלומות ברורים כיציד העתיד שלך ייראה, איך הכול יהיה מושלם ויפה – ובעיקר ילך בקלות. ואז, פתאום מזדנבת לה המחשבה: "אולי בכלל קיבלתי החלטה שגויה?"

לך עד הסוף

ברגע שכבר החלטת, לך עם ההחלטה עד הסוף, גם אם התוצאה המצופה מעורפלת או רחוקה מכל דמיון. אין לדעת מה תהיה התוצאה האמיתית. מפני שברגע שהחלטת – זה כבר רצון ה'. היצר מתעתע בנו; בזמן שהתלבטנו הוא היתל בנו, ועד שכבר החלטנו – הוא מתחיל להקשות עלינו, רוצה, כמעט מתעקש, שנשב בחיבוק ידיים. 

אבל האמיץ יאמר: "אני הולך על זה" – גישה זו היא המעצבת אותנו להצלחה.

רבי אברהם מסדיגורה היה אומר כי אדם יכול לעבור את כל חייו ולסיים את התיקון שלו, אם רק לא יאמר "אילו הייתי..."