למה חברים רעים יכולים להרוס לנו את החיים? הסיפור שיפתח לכם את העיניים

דניאל הוא נער טוב לב, חכם וסקרן, שבצער רב נמשך לחברתם של נערים שבילו את זמנם במעשים, איך נאמר, פחות טובים.

בכל יום דניאל הצטרף אליהם. הם התנהגו בצורה לא ראויה, הציקו לבעלי חיים והעליבו אנשים. דניאל חש אי־נוחות ממעשיהם, אך חשש להתרחק מהם. הוא פחד להישאר לבד.

יום אחד הבחין בדניאל, חכם ישיש שזיהה את מצוקתו. הוא הזמין את דניאל לביתו, והציג בפניו חבית גדולה מלאה במים צלולים.

"דניאל", אמר אותו יהודי, "החבית הזאת מייצגת את נפשך". 

"כעת אשים בכלי כמה טיפות צבע".

החכם הוסיף לחבית טיפות בצבע שחור, אדום וכחול. הצבעים התערבבו במים והעכירו אותם.

"כל מעשה שאנו עושים, כל מחשבה שאנו חושבים וכל מילה שאנו אומרים היא כמו טיפת צבע שאנו מוסיפים לחבית", הסביר. "אם נמשיך להוסיף צבעים כהים, המים יישארו עכורים והחבית תתמלא ברעילות".

דניאל הבין את המסר. הוא הבין שחבריו הרעים הם כמו הצבעים הכהים שהוסיף החכם ל"חבית הנפש" שלו. הם הרעילו את מחשבותיו ומעשיו.

החכם המשיך: "אבל יש גם צבעים בהירים, כמו לבן וצהוב. צבעים אלה מייצגים מעשים טובים, מחשבות חיוביות ומילים נעימות. אם נבחר להוסיף צבעים אלה לחבית, המים יתחילו להתבהר ונפשנו תיטהר".

דניאל החליט לעשות שינוי. הוא בחר להתרחק מחבריו הרעים והתחיל לחפש חברים חדשים – חברים טובים יותר – שיעודדו גם אותו להיות אדם טוב יותר. 

עם הזמן, "חבית הנפש" של דניאל החלה להתבהר. המים הפכו צלולים יותר ויותר. דניאל הפך לאדם מאושר ומצליח, הכול בזכות הבחירה החכמה שעשה.

חכמינו ז"ל הזהירו אותנו להתרחק מחבר שאינו טוב משום שהוא עלול להשפיע עלינו לרעה ולגרום לנו לסטות מדרך הישר. חשוב מאוד לבחור את חברינו בדיוק כפי שאנו בוחרים כל דבר בעל ערך שאיננו מתפשרים לגביו. חז"ל אומרים: "עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר" – חבר טוב הוא חשוב לא פחות מרב!