כוסברה עם חיטה? המכשול שעלה בדיוק לפני פסח

לקראת פסח לפני מספר שנים, הבחין אחד המשגיחים המכהן במפעל תבלינים, ששק גרגירי הכוסברה שלפניו מלא בגרגירי חיטה. ולא רק בשק הנוכחי, אלא בכל משלוח שקי גרגרי כוסברה שהיה ברשות המפעל.

מיותר לציין את החרדה שנפלה עליו. גם כל הניסיונות ה"למדניים" ליישב את הבעיה החדשה – עלו בתוהו. 

גם אם נניח שחיטה גולמית אינה חמץ, שהרי עדיין לא באה במגע עם מים, וגם אם נטען שתבלין טחון דינו כלח ובטל בשישים, הרי שכל הטיעונים הללו לא מעלים ולא מורידים, מפני שמספיק מעט תערובת תבלין עם חיטה טחונה שתינתן בעיצומם של ימי הפסח בתוך משהו נוזלי, והיא תאסור את כל התבשיל, שהרי כשתגיע החיטה הטחונה במגע עם המים היא תחמיץ – ומכיוון שזה יקרה כבר בתוך הפסח, לא יעזור שום כלל, כי חמץ בפסח נאסר אפילו במשהו.

לאחר שהבין המשגיח את גודל המכשול, זימן מיד את המפקחים, שהורו לעצור מיד את שיווק התבלין. 

נשאלת השאלה: איך התאפשר המצב הזה עד אותו היום? ובכן, התשובה היא תלוי מאיפה ייבאו את התבלין. 

בטורקיה, שהיא מהמובילות בעולם בגידול חיטה, יש מחוזות שלמים המגדלים חיטה משובחת. אך כדי לשמר את האדמה, חייבים לגרום שהאדמה תנוח ולאחר זריעה אחת או שתיים של חיטה להחליף לגידול ש"פחות מאמץ" את הקרקע. לכן, בשדות חיטה מגדלים משנה לשנה תבלינים כמו כמון או כוסברה. לכן, כמעט בלתי נמנע שבגידול התבלין יישארו עקבות של גידולי חיטה. לעומת זאת, בהודו ושכנותיה, גידולי החיטה פחות נפוצים, והאדמה מגדלת בעיקר זני תבלין, ולכן הימצאות שיירי חיטה בתבלינים היא נדירה יחסית.

אותו מפעל היה רגיל לצרוך בכל שנה גרגירי כוסברה מהודו, ולכן לא נמצאה התקלה, אבל מהיום שהתקבלה הסחורה מטורקיה – הבעיה התגלתה. אגב, התקלה הזו קיימת גם בעדשים ירוקות ואדומות, ולכן חובה לברור אותן היטב לפסח.

הרבנות הראשית הוציאה איסור גורף על התבלין, למרות שהיו מפעלים שענו על כל הדרישות, ואף נבדקו במעבדה ונמצאו ללא חשש גלוטן. כיום עדיין חל האיסור לשווק גרגירי כוסברה טחונים, למעט אם השיווק נעשה לגרגירים שלמים, שעליהם חייב להיות הכיתוב "עלול להכיל גרגירי חיטה יש לברור ג' פעמים".