חדשות
מחקר שערכו פרופ' יונתן גבעתי והדוקטורנט אהרון גרבר, בדק את נתוני אמון הציבור במערכת המשפט ובמוסדות נוספים בישראל ובעולם בין השנים 1991-2018.
המחקר מכריע בעניין המחלוקת המתמשכת בין נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק לבין השופט משה לנדוי - בה ברק טען כי התערבות וביקורת ציבורית על המוסדות הציבוריים, הפוליטיים והמשפטיים כאחד - איננה מזיקה או פוגעת במאומה במערכות ואף עולה לשמר את אמון הציבור.
לעומת זאת לנדוי סבור היה כי ביקורת הציבור עלולה דווקא לפגוע באמון שלו במערכת המשפט מכיוון שהיא לא נעשית בצורה אובייקטיבית.
המסגרת המחקר התבקשו קבוצת הנחקרים להשיב על מקבץ שאלונים מכל רחבי העולם הרלוונטיים לשנים 1991, 1998, 2008 ו־2018. בין השאלות נשאלו שאלות שבוחנות את מידת האמון של הציבור במגוון המוסדות במערכת החינוך, המשפט, המוסדות הדתיים, כגון: הרבנות ועוד. בין היתר נשאלה השאלה: "מה מידת האמון שיש לך בבתי המשפט ובמערכת המשפט?" - זאת בהתאם למהפכה החוקתית שהתחוללה במערכת המשפט במהלך השנים.
ע"פ נתוני המחקר אמון הציבור במערכת המשפט בישראל הלך וירד במהלך השנים - כשבשנת 1998 ירד שיעור האזרחים היהודים שנתנו אמון רב במערכת המשפט בכ־23%, בכ־25% בשנת 2008, ובכ־29% בשנת 2018 - ביחס לשנת 1991.
ע"פ הממצאים האמון ירד בקרב הציבור היהודי המכיל שמאלנים, ימנים, אנשי אקדמיה ועוד. לעומת זאת בקרב הציבור שאיננו יהודי לא חלה ירידה דרסטית באמון. הירידה באמון חלב ספציפית במערכת המשפט בישראל, עם ירידה של כ- 24% לעומת שאר המוסדות בישראל. תוצאות המחקר הראו נתונים עגומים ביחס לדעה הרווחת בשאר מדינות העולם, עם ירידה של יותר מ-10% באמון הציבור במערכת המשפט בישראל, ביחס לשאר מדינות העולם.
החוקרים העריכו כי הגדלת שיקול הדעת של מערכת המשפט והסמכות השיפוטית, עלולה לפגוע בטווח הרחוק בסמכות השיפוטית של בתי המשפט ולצמצם אותה ע"י הגבלת הממשלה את הסמכות המשפטית.