האובך בישראל בשיא, ומחקר חדש חושף: ההשלכות הבריאותיות חמורות משחשבתם

היום (רביעי) שורר ברחבי ישראל אובך כבד, המלווה ברמות גבוהות של זיהום אוויר, ומעלה חששות בריאותיים משמעותיים. מחקר חדש מצביע על קשר ישיר בין חשיפה ממושכת לזיהום אוויר בילדות לבין בעיות נשימה בגיל מבוגר – ממצא בעל השלכות מדאיגות במיוחד עבור ישראל, הסובלת מתדירות גבוהה של אירועי אובך וזיהום אוויר עירוני.

מחקר רחב היקף: זיהום אוויר בילדות מוביל לבעיות נשימה בבגרות

המחקר, שנערך באוניברסיטת דרום קליפורניה, עקב אחר למעלה מ-1,300 נבדקים במשך יותר משלושה עשורים. החוקרים מצאו כי חשיפה בילדות לרמות גבוהות של מזהמים כמו חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) וחנקן דו-חמצני (NO2) מגבירה את הסיכון לפתח תסמינים ברונכיטיים ואף אסתמה בגיל מבוגר.

ד"ר אריקה גרסיה, החוקרת הראשית, הסבירה כי "הנתונים שלנו מראים שהשפעת הזיהום אינה מוגבלת רק לילדים עם נטייה מוקדמת לבעיות נשימה, אלא גם לאנשים שמעולם לא סבלו מהן בילדותם". לדבריה, המחקר מחדד את הצורך הדחוף בצמצום חשיפה למזהמים – במיוחד בקרב ילדים, שמערכת הנשימה שלהם עדיין מתפתחת.

האובך בישראל: מקורות, השפעות ונתונים מדאיגים

בישראל, זיהום האוויר מועצם על ידי שילוב של גורמים טבעיים ואנושיים:

• סופות אבק ממדבריות סמוכים: רוחות חזקות מביאות חלקיקי אבק מצפון אפריקה, חצי האי ערב וסיני.
• זיהום עירוני ותחבורתי: פליטות רכבים, מפעלי תעשייה ותחנות כוח מוסיפות חלקיקים מזהמים.
• תנאים מטאורולוגיים ייחודיים: לחות נמוכה ושכבת אינברסיה גורמות ללכידת מזהמים קרוב לקרקע.
• טופוגרפיה מורכבת: אזורים כמו ירושלים ובקעת הירדן נוטים לכלוא אוויר מזוהם ולהעצים את תופעת האובך.

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, זיהום האוויר בישראל גורם לכ-2,000 מקרי תמותה מוקדמת בשנה. בימי אובך, רמות הזיהום מזנקות פי כמה מהתקן המותר, מה שמגביר את הסיכון לפגיעות נשימתיות בקרב אוכלוסיות רגישות.

השוואה בינלאומית: ממצאים מחזקים ממחקר בריטי

מחקר שנערך בבריטניה מצא תוצאות דומות בקרב מבוגרים שנחשפו לאירוע זיהום האוויר הכבד בלונדון בשנת 1952. החוקרים גילו כי חשיפה מוקדמת לזיהום אוויר הגבירה את הסיכון לפתח אסתמה בבגרות בשיעור של 10%-20% לעומת אלו שלא נחשפו.

המלצות לציבור: כיצד ניתן להגן על הבריאות בימי אובך?

לאור הממצאים, מומחים קוראים לציבור לנקוט אמצעי זהירות, במיוחד בימים בהם איכות האוויר ירודה:

• להימנע מפעילות גופנית בחוץ.
• לסגור חלונות ולהפעיל מטהרי אוויר בבית.
• להישאר במקומות סגורים ככל האפשר, במיוחד קשישים, ילדים ואנשים עם מחלות ריאה כרוניות.
• לעקוב אחר מדד זיהום האוויר – נתונים מתעדכנים זמינים באתר המשרד להגנת הסביבה ובאפליקציות ייעודיות.
• לשתות מים בכמות מספקת, כדי להפחית את הגירוי בדרכי הנשימה.

ד"ר גרסיה מסכמת: "הממצאים שלנו מדגישים את הצורך הדחוף בצמצום החשיפה לזיהום אוויר – לא רק ברמה האישית, אלא גם במדיניות סביבתית רחבה יותר".

השפעות הזיהום כבר כאן, והשאלה המרכזית היא – כיצד נתמודד איתן בעתיד?