מרכזי החוסן לא עומדים בעומס, למרות שגדלו פי חמישה

הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי, המשיכה היום (ראשון) לדון בממצאי דו"ח מבקר המדינה על התנהלות הרשויות מאז מתקפת הטרור הקטלנית באוקטובר והמלחמה שהתפתחה בעקבותיה. הפעם התמקד הדיון במצבם של מרכזי החוסן – המוסדות המופקדים על מתן סיוע נפשי לנפגעי טראומה.

לפי הנתונים שהוצגו, למרות ש-38% מהמפונים דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה ברמה בינונית עד חמורה, רק 15,750 מהם טופלו במרכזי החוסן בין אוקטובר לדצמבר 2023. מבקר המדינה מתח ביקורת על כך שההיקף המצומצם של מרכזי החוסן לא מותאם לצורכי האוכלוסייה, וציין כי תקצוב המערך היה נמוך משמעותית לפני פרוץ המלחמה.

מנגד, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר גלעד בודנהיימר, הדף את הביקורת וטען כי מדובר במאמץ לוגיסטי יוצא דופן: "האם אתם מכירים חברה במשק שמסוגלת תוך זמן קצר לגדול פי חמישה? מרכזי החוסן עשו זאת, ובצורה מצילת חיים". לדבריו, מאז תחילת המלחמה העניקו המרכזים יותר מ-400,000 טיפולים, הוכפלו תקציבי הסיוע, ונפתחו מאות נקודות מתן שירות נוספות ברחבי הארץ.

למרות הנתונים המעודדים שמציג משרד הבריאות, יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי הזהיר מפני חוסר תכנון לטווח ארוך: "ישראל למודת טראומות, אך לא ניתן להתעלם מפערים קריטיים בהתנהלות המדינה בנוגע לבריאות הנפש".

בינתיים, התקציב לשנת 2025 גדל משמעותית, אך ההסכמים להרחבת המימון טרם גובשו במלואם, מה שעלול להעמיד בסיכון את המשך הפעילות המוגברת של מרכזי החוסן.