אכילה בריאה – או אובססיה מסוכנת? כך תדעו אם חציתם את הגבול

כולם מדברים על "אכילה בריאה" כאילו זה הסוד לחיים מושלמים. כמה פעמים שמעתם ש"אסאי זה סופר פוד" או ששייק ספירולינה ייתן לכם אנרגיה לכל היום? כמה מכם התחילו לפזר זרעי פשתן על כל סלט או להכין פודינג צ'יה לארוחת בוקר כי קראתם שזה בריא?

אבל האמת היא שלא כל מה שנשמע בריא – באמת טוב לנו. בשנים האחרונות, יותר ויותר רופאים ואנשי מקצוע מזהירים מפני תופעה מתפתחת שנקראת אורתורקסיה – מצב שבו הרצון לאכול בריא יוצא משליטה והופך לאובססיה. מסתבר שיש דבר כזה להיות "בריא מדי" – וזה לא נגמר טוב.

המונח "אורתורקסיה" נטבע לראשונה ב-1997 על ידי ד"ר סטיבן ברטמן, ששילב את המילים "אכילה" ו"נכון". לכאורה, לאכול נכון זה רעיון מצוין – אבל כשזה הופך למרכז החיים ולמקור ללחץ תמידי, זה כבר סיפור אחר.

ברטמן זיהה את התופעה אצל אנשים שניסו לשמור על תזונה בריאה, אבל הפכו את זה למערכת חוקים נוקשה. כל ארוחה הפכה למשימה – לבדוק רכיבים, לספור קלוריות, ולהימנע מכל מה שנתפס כ"לא בריא". מה שמתחיל מכוונה טובה, עלול להפוך למשהו שמנהל את החיים.

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על כך שאורתורקסיה משפיעה על כ-7% מהאוכלוסייה הכללית, אבל בקבוצות מסוימות – כמו ספורטאים, אנשי מקצוע בתחום הבריאות ואמנים – השיעור קופץ עד ל-35%-58%. ככל שהלחץ החברתי גבוה יותר – כך גדל הסיכוי לפתח דפוסי אכילה נוקשים.

פרופ' ג'ניפר וילדס מאוניברסיטת שיקגו מסבירה:

"לאכול בריא זה נהדר, אבל כשמחשבה על עוגת יום הולדת גורמת להתקף חרדה – ברור שמשהו לא בסדר."

אין מה לעשות – לרשתות החברתיות יש תפקיד ענק כאן. כשאתם גוללים באינסטגרם ורואים את קערת האסאי המושלמת של המשפיענית ההיא, את השייק הירוק של מאמן הכושר או את הארוחה ה"מושלמת" של מישהו עם גוף חטוב – אתם מתחילים לחשוב שאם לא תעשו בדיוק אותו דבר, אתם לא עושים מספיק.

כשמחפשים ב-TikTok "אכילה נקייה", אפשר למצוא מיליוני פוסטים, וקל מאוד להישאב לזה. ד"ר דייוויד אלפרוביץ, מנהל המרכז להפרעות אכילה בבית החולים מקלין, מסביר:

"אנשים בונים סביב עצמם מערכת חוקים נוקשה – אין גלוטן, אין סוכר, בלי פחמימות – ומי שסוטה מזה מרגיש שהוא נכשל."

בסופו של דבר, אנשים שנמצאים במצב הזה עלולים להגיע לתת-תזונה – למרות שהם משקיעים מאמצים אדירים כדי לאכול בריא.

חשוב להבין שאורתורקסיה היא לא אנורקסיה. בעוד שאנורקסיה נובעת מהרצון לרדת במשקל, אורתורקסיה נובעת מהצורך לאכול נכון ובריא. אבל התוצאה דומה – לחץ נפשי, חרדה, והרגשה מתמדת של חוסר שליטה אם משהו משתבש בתפריט.

פרופ' וילדס ממליצה על כמה צעדים שיכולים לעזור אם אתם מרגישים שהאכילה הבריאה שלכם מתחילה להשתלט על החיים:

• לדבר עם איש מקצוע. אם אתם מרגישים שהמחשבות על אוכל משפיעות על מצב הרוח שלכם או גורמות ללחץ – כדאי לפנות למומחה לתזונה או לבריאות הנפש.
• לאזן את התפריט. אפשר לשלב מאכלים אהובים גם אם הם לא "סופר פוד". תזונה מאוזנת כוללת גם מקום למתוקים ולמאכלים "מפנקים".
• לשבור את האלגוריתם. אם הפיד שלכם מלא בתכנים על דיאטות, שגרות בריאות ואכילה נקייה – תתחילו לחפש תכנים אחרים. תחפשו סרטונים על טיולים, מוזיקה או תחביבים אחרים – תנו לאלגוריתם לשנות כיוון.
• לחזור להנאה שבאוכל. נסו להיזכר באוכל שאהבתם פעם – פיצה, גלידה, פסטה – ותנו לעצמכם ליהנות מזה מדי פעם בלי רגשות אשם.

ד"ר אלפרוביץ מסכם:

"המטרה של אכילה בריאה היא להרגיש טוב – לא להפוך את החיים למסגרת נוקשה של חוקים וכללים."

בריאות זה דבר חשוב – אבל ברגע שזה הופך למשהו שמנהל אותנו, זה כבר לא באמת בריא. החיים הם עניין של איזון – ואם פעם בכמה זמן מתחשק לכם לאכול עוגה או להזמין פיצה – תנו לעצמכם את החופש הזה. הגוף שלכם ישרוד את זה – והנפש שלכם תודה לכם.