המדע קובע: ילדים בכושר מקבלים ציונים גבוהים יותר

הורים רבים מתלבטים היכן להשקיע את זמנם של ילדיהם – האם בעוד שיעור תגבור, בחוג מתמטיקה או בקורס הכנה למבחנים. אבל מחקרים עדכניים מציעים כיוון מפתיע ולא פחות אפקטיבי: פעילות גופנית סדירה. לא רק שהילדים יתחזקו פיזית – הם גם ישפרו את ציוניהם בלימודים.

במחקר מקיף שביצע המרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC), נבדקו מעל 5,300 ילדים מגיל גן ועד כיתה ה'. לצד מבחנים בחשבון וקריאה, נאספו דיווחים על רמת הפעילות הגופנית בבתי הספר. אחת המסקנות הבולטות: בנות שביצעו פחות פעילות – הפגינו ציונים נמוכים יותר, הן בקריאה והן במתמטיקה.

מהירות ריצה, כוח שריר – וציונים טובים יותר

גם מחקרים נוספים מצאו קשר ישיר בין מדדי כושר לבין הישגים אקדמיים. בניסוי שנערך בקרב תלמידי כיתות ג'-ה', נאספו נתוני ריצה, קפיצה וכפיפות בטן, ונמצא כי ככל שהילדים היו בכושר טוב יותר – כך עלו ציוניהם במבחנים, בעיקר בחשבון. בקרב הבנות, נצפה קשר גם בציוני הקריאה.

ובקרב תלמידי תיכון, מדדו החוקרים את כמות הפעילות המאומצת והכושר הכללי בקרב 232 משתתפים. גם כאן התוצאה הייתה מובהקת: אצל הבנות – ככל שהתמידו בפעילות גופנית עצימה, כך השתפרו ציוניהן. אצל הבנים – נמצא מתאם דווקא בין רמת הכושר הפיזי הכללית לבין הביצועים הלימודיים.

לא רק "ילדים טובים בכל דבר"

אחת השאלות שעלתה בעקבות הממצאים הייתה – האם מדובר בילדים שממילא חותרים להצטיינות בכל תחום, כולל ספורט? כדי לענות על כך, נבדקו גם מחקרים מסוג אחר – ניסויים פרוספקטיביים והתערבותיים, שבהם החוקרים ביצעו שינויים יזומים באורח החיים של קבוצות תלמידים.

סקירה רחבת היקף, שפורסמה לאחרונה, סיכמה עשרה מחקרים כאלה – וברובם נרשמה השפעה מובהקת בין הגברת הפעילות הגופנית לבין שיפור הישגים אקדמיים עתידיים. גם ארבעה מחקרים התערבותיים חיזקו את המסקנה – הספורט לא רק משקף הישגים, אלא גם מייצר אותם.

במסמך רשמי של המרכז האמריקני לבקרת מחלות נכתב כי ב־50 מחקרים שונים שנבדקו, נמצא כי בלמעלה ממחציתם קיימת השפעה ישירה של פעילות גופנית על הצלחה בלימודים.

ההסבר: המוח זז כשאנחנו זזים

הבסיס המדעי לתופעה נשען על ממצאים נוירולוגיים. פעילות גופנית מפעילה אזורים במוח הקשורים לריכוז, הבנת הנקרא וזיכרון עבודה. כך למשל, מחקר שהתבצע בקרב ילדים בני 9.5 הראה כי אפילו 20 דקות של הליכה בקצב בינוני גרמו לשיפור בביצועים קוגניטיביים – ובמקביל להגברת הפעילות החשמלית באונה הקדמית של המוח.

המסקנה פשוטה: תנועה מעוררת את המוח, מחזקת את היכולת ללמוד, ומחדדת את הקשב. כך, פעילות שנראית כ"בילוי" בשעות אחר הצהריים – תורמת לשיפור אמיתי בכיתה.

ההשפעה נמשכת – גם בגיל השלישי

היתרון של פעילות גופנית אינו מוגבל לגיל בית הספר. מחקר גדול שנערך בקרב למעלה מ־9,300 נשים מעל גיל 65 גילה כי פעילות גופנית שבוצעה בגיל ההתבגרות הפחיתה ב־35% את הסיכון ללקות בפגיעה קוגניטיבית בשלב מאוחר יותר בחיים. גם פעילות בשנות הבגרות והביניים נמצאה כבעלת השפעה מגנה.

במילים אחרות – השקעה בכושר הגופני בגיל צעיר איננה מותרות, אלא נכס בריאותי ולימודי ארוך טווח.

מסקנה ברורה: אל תוותרו על שיעור ספורט

בעידן של לחצים חינוכיים, מבחני מיצ"ב ואפליקציות תרגול אינסופיות – כדאי לזכור שגם מגרש הכדורגל, אולם ההתעמלות או שביל ההליכה בפארק תורמים לתעודת ההצטיינות. לא רק באמצעות שחרור רגשי – אלא כתוצאה ישירה של שיפור קוגניטיבי מוכח.

הכדור, כך מתברר, הוא לא רק עגול – אלא גם חכם.