תמיד יש הזדמנות שנייה. אולי רק צריך לבקש אותה
התרגלנו לרצות, לבקש ולבכות, ולהתפלל בכל הכוח. אולי כבר התייאשנו והשלמנו עם המחשבה ש"זה כבר לא יקרה". ואולי, הקב"ה רק רוצה שנהיה פשוטים? בלי יותר מדי משחקים?
התרגלנו לרצות, לבקש ולבכות, ולהתפלל בכל הכוח. אולי כבר התייאשנו והשלמנו עם המחשבה ש"זה כבר לא יקרה". ואולי, הקב"ה רק רוצה שנהיה פשוטים? בלי יותר מדי משחקים?
בכל יום הקב"ה ברחמיו מביא לנו שפע של הזדמנויות, בחלקן אנחנו אפילו לא מבחינים. אבל האם אנחנו מחמיצים הזדמנויות באופן תדיר? הגיע הזמן לגעת בלב שלנו
כולנו רוצים להתעלות, להתחבר, לה' מתוך מתיקות אמיתית, מתוך אהבה. אבל פרשת השבוע מלמדת אותנו - רק בורא עולם מחליט עד כמה קרוב נגיע אליו
המהפכה במצרים הייתה עקובה מדם, כשבניהם של המצרים קמים עליהם להרוג אותם, הם לא מתחשבים בנתונים הגנטיים שלהם, אלא פשוט פועלים כדי להציל את עצמם אבל זה לא עוזר להם
בסוף בסוף, מה שזורעים זה מה שקוצרים: פרשת השבוע מבקשת מאיתנו לנצל את זה. זריעה מתחילה באדמה, בפעולה שאף אחד לא רואה, וככה גם החלומות
כמה פספסנו בחיים כי חיכינו לשעת הכושר, להזדמנות הנכונה. הכול כי חשבנו שאולי מישהו אחר ממלא את מקומנו בדיוק ברגעים אלה. המבט החדש שמגלה לנו הפרשה דרך הטרגדיה של בני אהרן
אנחנו טובעים בשגרה, מתקשים להניע את הרצון הפנימי להגשים את החלומות. אבל אולי כדאי ללמוד כלל חשוב, שהוא קודם כל - לעשות
למשה רבינו היו את כל הסיבות בעולם להאמין שהוא הגיע לגדולה בזכות עצמו - ובכל זאת, הוא לא התבלבל. מה נרוויח מזה שנתלה כל מה שהשגנו בקב"ה?
מתי הקב"ה מבקש מאיתנו להפסיק לרוץ סביב הזנב של עצמנו? לחשב מסלול מחדש? פרשת השבוע פקודי מדגישה את הסימנים שהקב"ה נותן לעם ישראל במדבר, ומאותת להם לעצור
לפעמים נדמה לנו שאנו רובוטים, מתוכנתים לצעוד במסלול מתוכנן מראש. אבל הפרשה מלמדת אותנו שה' טמן בנו כישרונות שלאף אחד אחר אין, ובפסיפס המופלא של הבריאה - אנחנו מרכיב חשוב
"דור האינסטנט" רוצה הכל כאן ועכשיו. גם מול המנהיגים של עם ישראל עומד אתגר לא קטן, כשהם מבקשים ״להחליף״ את משה בעגל הזהב
התורה מעניקה חשיבות מיוחדת ל"חכם", אבל מי הוא החכם? מי שנולד כזה, או מי שעשה משהו עם חייו. וגם - האם מתישהו מגיעים לפסגת החכמה? כל התשובות
תמיד המחשבה היא שהמקבל שמח הרבה יותר, אבל מה הנתינה עושה לנותן? פרשת תרומה מלמדת אותנו את היתרונות של הענקה לזולת קודם כל בשבילנו
פרשת השבוע פותרת לנו את שאלת השאלות: אז מה אם הרוב אמר? אם זה רצון ה', תעמוד על שלך ואל תפחד. וגם - מה מלמד אותנו המעבר המהיר מהחמימות של מתן תורה לשלב הדינים והמשפטים
יתרו מחליט לקחת את הרגליים שלו ולקפוץ החוצה מבוץ העבודה הזרה שהוא שוחה בה שנים. ההחלטה ממיטה עליו ועל משפחתו נידוי, אבל זה לא מזיז אותו מהרצון האמיתי שלו: לשמוע את רצון ה
משה רבינו עומד מול הים כשבני ישראל עסוקים בללקט את התכשיטים של המצרים המתים. אבל משה מבין - מציאות חיים שמשתנה ברגע יכולה להביא לאיבוד הדעת
משה רבינו "נזרק" לשליחות שלא יושבת עליו, להבנתו. הוא מבקש מה' להחליף תפקיד, אבל ה' יודע שדווקא פה זה המקום שהכי מתאים לו לביצוע השליחות
משה רבנו לא מקבל את התפקיד לפתוח את שלוש המכות הראשונות, למרות שהוא ממש רוצה. אבל איך הצרות בחיים, הקשיים והמכאובים. הם בשבילי?
למרות שהתיבה במרחק רב ממנה, בכל זאת מחליטה בתיה בת פרעה להושיט את ידה ולנסות לסייע לפעוט הקטן. ולמה אנחנו מרגישים שמצופה מאיתנו לא רק לנסות, אלא גם להצליח?
פרשת ויחי שסוגרת את חומש בראשית, עוסקת ברגעים האחרונים לפני פטירתו של יעקב אבינו. התורה מדגישה את עניין שיכול הידיים בברכות לבני יוסף - ומלמדת אותנו מסר גדול