כזה עוד לא ראיתם: סיפור המנורה מימי המקדש עד ימינו
המיצג החדש בגן הלאומי בבית שערים, נבנה בתוך מאגר מים ענק מהתקופה הרומית ומספר את סיפורה של מנורת שבעת הקנים מחורבן בית המקדש ועד הפיכתה לסמל המדינה
המיצג החדש בגן הלאומי בבית שערים, נבנה בתוך מאגר מים ענק מהתקופה הרומית ומספר את סיפורה של מנורת שבעת הקנים מחורבן בית המקדש ועד הפיכתה לסמל המדינה
ראש ישיבת כיסא רחמים תקף אמש בשיעורו השבועי את השמאל: "מביא חורבן". שיבח את החרדים: "הולכים רק עם הימין"
בניסיון לבלום את התחלואה, הודיע רבה של שכונת גילה כי רק מחוסנים או מחלימים או יוכלו להיכנס לבית הכנסת: "לצערנו המגיפה עדיין לא נעלמה, והיא זורעת חורבן של משפחות גברים, נשים וטף. במיוחד נשים בהיריון"
עשרה בטבת הוא אחד משלושת הצומות על חורבן הבית, בנוסף לשבעה עשר בתמוז ותשעה באב. לעומתם, העשרה בטבת הוא תחילתו של המצור על ירושלים הנעשה ע"י נבוכדנצר מלך בבל. בשבעה עשר בתמוז, בזמן בית שני הובקעה החומה, ובתשעה באב – חרב הבית. חשוב לדעת - השנה ישנן הלכות מיוחדות בשל העובדה שהצום עשרה בטבת חל ביום שישי
הלקח מצום עשרה טבת: לפעמים אנשים מרשים לעצמם לוותר על דברים קלים כדי "להרוויח" מצווה גדולה. חז"ל למדו את זה מצום עשרה בטבת, שהתחיל במצור והסתיים בחורבן: "כך היא אומנתו של היצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד. כדברי המשנה: עבירה גוררת עבירה."
צום גדליה חל הוא אחד מארבעת הצומות הקשורים לחורבן בית המקדש הראשון. מה גרמה רציחתו, ועבור מה אנו מתענים? היסטוריה, הלכות, וזמני צאת הצום.
תשעה באב אמנם מאחורינו, אך לבנין בית המקדש עוד לא זכינו. חז"ל תקנו הלכות ומנהגים, למען אשר נשכיל לזכור את החורבן במשך כל ימות השנה. מפסקי מרן הגרע"י זצ"ל.
1952 שנים לחורבן בית מקדשנו, ומעולם לא זזה שכינה מהכותל המערבי. מהם דרכי ההנהגה במקום קדוש זה? ומה יש בסגולת המקום להשפיע על קבלת תפילתנו? מפסקי מרן הראש"ל רבינו הגר"ע יוסף זצ"ל.
הרב עמיהוד סלומון בסרטון מיוחד לתשעה באב מסביר מי גזר חורבן על העם? "נשמע מוכר? פקחו את העיניים" הרב מביא תיאור מדוייק של חז"ל על מי שהחריב את ירושלים ומה אמרה ירושלים לאויביה? צפו
הרב יהונתן ענבה מסביר מהי סיבת החורבן? מה אמר בר קמצא לקיסר? והאם באמת על קמצא ועל בר קמצא חרבה ירושלים? "רוצים את הגאולה". צפו
הרב מנחם וייס בזווית שונה ליום תשעה באב, יום חורבן בית ראשון ובית שני. איך זה מסתדר שעל פי המקורות יום זה הוא אחד הימים השמחים ביותר לעם ישראל אך עם זאת הוא יום קשה ביותר, יום של אבל, יום של צום? צפו
הרב מנחם וייס נזכר בהתנהגותם של גדולי ישראל בתשעה באב: "כך זכורני את מרן הרב עובדיה יוסף זי"ע ביום תשעה באב, בוכה ומקונן שעות ארוכות בדמעות שליש על חורבן בתי המקדש". הרב מספר על מקרה מיוחד שקרה לו באחד משעוריו שבו ניגש אליו יהודי וביקש ברכה למשיח והסביר מדוע. הרב מוסיף שזמן זה מסוגל מאוד לביאת המשיח
מנהגי האבלות שאנו נוהגים בהם בימים אלו, נועדו לחוש את הכאב בצער הגלות. למה כדאי שנתמקד במהות דווקא בהקשר של זיכרון צער החורבן? ומה זוכה מי שמקיים דבר זה?
תלמידו של מרן הרב שטיינמן זצ"ל המומחה לענייני מקוואות הוציא הבהרה מיוחדת בעקבות הניסיונות לייצר מקוואות שאינם תואמים להלכה: "זה חורבן וסכנה גדולה"
חז"ל קבעו כי יום י"ג באדר הוא יום צום. כל התעניות קשורות לחורבן בית המקדש ולגלות שבאה אחריו. שונה היא "תענית אסתר" שנקבעה כזכר לתענית שהתקיימה אז, בימי מרדכי ואסתר