משותק ומונשם בכל גופו במסר מרגש: "פה הכל זמני, הכל עובר" | צפו
אלון פז מדבר ממיטת חוליו בבית החולים, על האמונה שהכל לטובה, וכל התרחישים שקורים בחיינו בבחינת הצער והכאב על אף שלא נראה כך הם - לטובותינו | צפו
אלון פז מדבר ממיטת חוליו בבית החולים, על האמונה שהכל לטובה, וכל התרחישים שקורים בחיינו בבחינת הצער והכאב על אף שלא נראה כך הם - לטובותינו | צפו
המצווה להשתכר - עד שלא ידע בין טוב ורע. מה חז"ל רצו במצווה הזו? מה המסר החבוי במצווה הזו? כמו ההגה דמה שליד בעל המונית כך גם המציאות בעולם הזה: ההגה האמיתי נמצא אצל הקב"ה והוא המנהיג היחיד. בפורים אנחנו נמצאים למעשה במקום של הבנה שהקב"ה הוא זה שבאמת מנהיג. יש שחרור של השכל וע"י כך גם יכולת לסמוך על
מידד טסה בסינגל חדש, מרגש ורווי אמונה וביטחון בה' יתברך - האזינו.
כולנו חושבים שיש מנהיג לעולם, אנו בטוחים בכך על אף ההסתרה הכבדה שיש היום, "הסתר אסתיר פניי", תהיה הסתרה כפולה בדור האחרון. בכל העולם מאמינים בו - למרות הכל. אבל מה הברירה של האדם במקרה הזה?
דרך ההודאה לה' נוטה להישאר היום במסתרי המרתפים. לעיתים אנשים חוששים לצאת מן הלופ של המירמור, אך הם לא יודעים מה מצפה להם מעבר לפינה רק אם יתחילו להודות. קראו
כל מה שהקב"ה עושה לטובה? מסתבר שזו כנראה אחת העובדות שאנחנו צריכים להשלים איתן. איך עלינו לראות את החיים שלנו? האם הם גיהינום על פני האדמה?
התייאשתם מהתפילה החוזרת והנישנת? שימו לב - הקב"ה שומע את תפילותיכם. לפניכם סיפור על האדמו"ר עם העגלון שממחיש זאת
ידוע שישנו פער גדול בין הרצוי למצוי - בין הרצונות של האדם למציאות שנראית כרגע בחייו. לאדם תמיד יש שאיפות בחיים - להיראות טוב יותר, להצליח וכו'. אבל איך האדם מצליח להתקדם בחייו? האם הוא עושה את זה גם על חשבון אחרים?
להקב"ה יש גדולה שהוא מעוניין גם ברחוקים ממנו - הוא רוצה שהם יתקרבו לעבודתו, ויעלו את שמו ברבים. אבל האדם לעומת זאת - מתייאש מכך, הוא מתרחק ונסוג מכך אהבת ה'. מה ניתן לעשות כדי להחזיר את התשוקה לעבודת ה'?